סגירת מעגל

עוד חודש פחות חמישה ימים אני אצטרך לדגור מעגל. אחד הקשיים בחיי. עברתי לפני שנה הפלתי ואני לא מצליחה לשאוב את הכוחות להמשיך הלאה להיפך, אני נרקבת יחד עם התינוקת המתוקה שהיתה לי בבטן. לאחרונה קיבלתי פרוזק מהפסיכולוג שלי. השאלה אם זהו הפתרון הנכון לגרום לי לעמוד על הרגליים. אני מרגישה כאילו יש לי מניה דיפרסיה במינון נמוך. אני מגיעה להייפרים גורדי שחקים ולנפילות קשות מנשוא. כדאילקחת כימיקלים?

שלום יוליה, אני מצטערת לשמוע על הכאב שסבלת ואת סובלת. חשבתי לבקש ממך לדמיין שיש לך חברה מאד קרובה, או אולי אפילו בת, שקרה לה מה שקרה לך. מה היית מייעצת לה לעשות? איך היית חושבת שהיא יכולה להחלים מבפנים? איזו צעדים ושלבים את חושבת שהיה עליה לעבור כדי להגיע מחדש למקום שבו האבל לא יגבר על שימחת החיים? לפעמים ככה אפשר להבין משהו לגבי הדבר שבאמת הכי יעזור לנו...

יוליה שלום התיאור שלך קשה ונשמע שאת מתמודדת עם סוג כזה או אחר של דיכאון. הטיפול התרופתי נחוץ במקרים כאלה בשילוב עם הטיפול הפסיכולוגי. אני מציע לקבל את הצעת הפסיכולוג. לדיכאון יש היבט ביולוגי ולא רק פסיכולוגי. תוכלי לקרוא את המאמר הרצ"ב על דיכאון http://www.psychologia.co.il/dep4not.htm בברכה ד"ר אורן קפלן