כן לגעת ולא לגעת

שלום וברכה, אני כבר שלושה חודשים בטיפול פסיכולוגי הגעתי לבעיה לא מאוד גדולה אך שהציקה לי ומשום מה הפסיכולוגית שלי נוטה להתייחס יותר לבעיה אחרת שלי שלא בשבילה הגעתי לטיפול. זה נכון שהבעיה היא מנסה לגעת בה חמורה יותר אך אין לי חשק לגעת בזה יותר נכון כח נפשי לעסוק בזה. אני מציינת מידי פעם שזו לא מטרתי ואז היא עוברת נושא אך כל כמה פגישות היא מנסה לעלות זאת שוב, יש לציין שהעלת הנושא שאני לא רוצה לעסוק בו גורמת לי לנדודי שינה. כיצד ניתן להבהיר לה שאני מתכוונת ברצינות שאיני רוצה לשוחח על כך? שאלה נוספת: אין לי בעיה של בטחון עצמי אך אני איני מסוגלת לרקוד וכד' , יש לי תחושה שאני מאבדת את התחושה שלי, יש לכם מושג ממה בעיה כזו נובעת תודה מראש יעל

היי יעל אינני יודעת מהי הבעיה שגורמת לך לנדודי שינה. אך אני מציעה לך להבהיר שוב למטפלת שלך שקשה לך רגשית מדי עם זה. היא צריכה לכבד את זה ולדעת שדברים לוקחים זמן ויייתכן שעוד כמה חודשים תהיה יותר פנויה ופחות מאוימת לדבר על הבעיה ההיא. זה צורך שלך...

אולי תדעי יותר טוב אם את באמת רוצה להניח לנושא אם תדמייני מצב שבו הפסיכולוגית מניחה לכך לחלוטין ומותירה לך להעלות את הנושא כאשר תרצי בכך. אם הדמיון גורם לך לתחושה טובה, יכול להיות מאד שאת באמת לא בשלה לדבר על הנושא, אך נסי לראות האם לא תתאכזבי אם המטפלת שלך תניח לנושא. בכל מקרה, טיפול פסיכולוגי זה דבר מוזר ביותר. לעיתים העלאת הנושאים למודעות יוצרת תחושה של יותר בעיות, ועצם ההתעסקות אינה מאפשרת למנוחה. איכשהו צריך לנווט בין הטירדה שהטיפול יותר, לתמיכה וצמיחה שהוא מאפשר. לגבי לרקוד - נסי לרקוד יותר לבדך בבית. הגוף יתרגל לחוש את עצמו בריקוד. שימי מוסיקה איטית ונועי איטה, שימי מוסיקה קצבית, ותתפרעי. לאט לאט תלמדי להכיר את הגוף שלך, איך הוא אוהב לזוז, מה מדליק אותו ואיפה את בכל העניין. אחד הדברים המהנים בריקוד הוא מצב בו זה לא את שרוקדת ומפעילה את הידיים והרגליים, אלא שאת רק מתבוננת במה שהגוף חפץ לעשות. לפעמים זה ממש מפתיע מה מתחשק לגוף לעשות. בקיצור, להתנסות בכך עם עצמך נראה לי כמו התחלה טובה של ידידות נפלאה.

במידה והיא תניח לנושא אני לא יעלה אותו. זה נושא כאוב בשבילי, ולא הגעתי לטפל בו. אין לי את הכח לסבול את הכאב של לגעת בנושא זה. ונדמה לי שלכן היא אינה מרפה מזה. מה שמפריע לי זה שאני הודעתי שאני רוצה להפסיק את הטיפול(בגלל בעיה טכנית שלא קשורה אליה) ובפגישה שלאחר מכן היא העלתה את הנושא הזה וכך נוצרה אצלי תחושה שאני לא יכולה לעזוב אותה כשאני מעורערת כל כך, לפני שהיא העלתה נושא זה הרגשתי שלא כל כך נורא אם אני יפסיק את הטיפול. אני לא מבינה מדוע היא עשתה זאת כמה פגישות לפני סיום......... כמובן שיתכן שאני ישנה את דעתי בעקבות כך. אבל זו לא היתה מטרתי

יעל שלום כתבת כותרת להודעתך: כן לגעת ולא לגעת. נשמע שזה המצב והוא קשור רק לפסיכולוגית. אולי ברמה גלויה את לא רוצה לעסוק בבעיה העמוקה יותר אבל זה פשוט קורה. יתכן שהפסיכולוגית מזהה משהו ואיננה יכולה להימנע מקישור אותו נושא שאפילו לא יכולת לציין מהו. במצבים כאלה קורה הרבה פעמים שהטיפול לא שורד. קשה לומר לנפש לא. היא לא מבינה שפה כזאת. ברגע שאת מתחייבת לטיפול פסיכולוגי לא ברור שאפשר לשלוט בענין. מאחר ולא תיארת מה הבעיה בגללה הגעת לטיפול ומהי הבעיה שאת רוצה לשים בצד, קשה לי לתת התיחסות ישירה האם המשאלה לטיפול מפוצל (כן לגעת ולא לגעת) הוא אפשרי. זה בוודאי נושא שכדאי שתדברי עליו ברצינות עם הפסיכולוגית, בלי קשר להחלטה האם תישארי או תעזבי את הטיפול. בברכה ד"ר אורן קפלן

הי יעל נראה לי שהעובדה שאת חווה נידודי שינה לאחר שהפסיכולוגית מגיעה לנושא הכאוב, מעידה על כך שהיא יודעת לאן לכוון את הזרקור.... לפעמים בטיפול צריכה להיות ירודה לצורך עליה. אל תכעסי על הפסיכולוגית, היא עושה מה שנראה לה שיהיה לך טוב ואם היא מתעקשת כנראה שישנה סיבה טובה לכך. את תמיד יכולה להגיד לה לא כשהיא מעלה את הנושא, אף אחד לא יכריח אותך לדבר, אבל אל תכעסי על זה שהיא מעלה את הנושא, אני בטוחה שזה לטובתך... מקווה שעזרתי מיכל

מיכל, תודה על תגובתך. יעל