זוגתי לחיים, מה עובר עליה?!

שלום רב, אני וזוגתי חיים ביחד כבר למעלה מ-10 שנים, יש שני ילדים קטנים, עובדים לומדים ומצליחים לשרוד כלכלית. על פניו הכל תקין- בריאות, רמת חיים, יחסים ועוד... אך לא כך הדבר, זוגתי מספרת שאינה אוכלת ויש לה כאבי בטן מידי פעם, כבר למעלה מחודש, בנוסף מרגישה כי מגיע לבכי די במהרה על כל נושא. מהיכרותי איתה תמיד היתה קצת מבולבלת מרצונותיה, תחילה אמרה לי כי היא מרגישה שהקשר בינינו נפגע בעקבות הלחצים (שיפוץ בית, לידה לפני שנה וחצי, גידול שני ילדים, התחושה המשותפת כי חיי היום יום שלנו הם במירוץ הזמן), לאחר שיחות סביב נושא זה הובן כי כנראה זהו אחד הסימפטומים אך לא מקור הבעיה. אין לה סבלנות לילדים והיא אומרת שהיא רוצה לברוח לאן שהוא. תחילה התרחקה ממני אך כרגע ממהרת לחבקיני בכל רגע אפשרי מלווה בבכי. היא מתארת מצב בו היא מרגישה שמישהו "יושב" לה על החזה, מועקה, ואינה יכולה לתת לכך הסבר אפשרי למקור התחושה. במידה ופוסלים האפשרות של גורם שלישי (נבדק ולא נראה אפשרי) האם מצב זה הוא התפרקות בעקבות לחצים של זמן רב? האם מצב זה הוא סוג של משבר בסגנון משבר גיל ה-40? (היא בת 34 ) מה הכוון?!, אני חייב לעזור לה!

לדעתי זה דיכאון

שאול שלום מאחר והתופעות שאתה מתאר מאפיינות גורמים רבים בחיים, הן קשר זוגי, הן קשר עם הילדים, הן בכי ותגובות אישיות קיצוניות, נראה שכדאי שאשתך תפנה לייעוץ פסיכולוגי. השאלה האם היא מודעת לבעיה ומוכנה בכלל לטפל בה. כמו כן, כיצד היא מתייחסת לבעיה, האם רואה בה בעיה אישית שלה, בעיה של הזוגיות שלכם וכו'. בהתאם למה שהיא חושבת אפשר לבדוק מה המסגרת הטיפולית המתאימה ביותר. אם היא חושבת שזו בעיה אישית כדאי שתפנה לייעוץ אישי. אם מדובר בבעיה בזוגיות אפשר להתחיל מטיפול זוגי. לא כל כך משנה מהיכן מתחילים, הכי חשוב שבסופו של דבר יהיה מפגש עם איש מקצוע שיוכל לאבחן את הבעיה ולהמליץ על המשך הטיפול. אני מצרף קישור למאמר על דיכאון, כדאי לקרוא ולראות האם הסימפטומים קשורים למה שמופיע במאמר. http://www.psychologia.co.il/dep4not.htm בברכה ד"ר אורן קפלן

שאול שלום , אני אינני מומחית בכאבי בטן אולם הגיוני מאוד שכאבי הבטן שלה נובעים בעיקר מלחצים נפשיים שיכולים לנבוע מהרבה דברים (כמו איך היחסים שלה עם הוריה , איך היחסים באמת איתך , האם היא מרגישה שמיצתה עצמה והגיעה לאן שרצתה להגיע וכו') הצעתי היא בתור מי שסבלה מכאבי בטן לא ברורים יותר מחצי שנה היא ,לאחר שנשלל העניין הרפואי , לא לחכות ולפנות לטיפול פסיכולוגי שגם יתרום להבנת הבעיה ממנה היא סובלת וגם יתן לה עזרים כיצד להתמודד עם הכאבים עד שיחלפו. והכי חשוב זה לעמוד מאחוריה כל הזמן ולתמוך ולא להגיד "זה בראש שלך בלבד" כי הכאב הוא אמיתי. צריך לעודד אותה ולחזק... בהצלחה!