אמא שלי לא מסוגלת לראות אותי נהנית מהחיים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ישלי בעיה עם אמא שלי. היא אשה מרירה ויש לה חיים פשוטים חסרי הנאה. אני לעומתה ההפך הגמור יודעת להנות מהחיים ואף עושה זאת בגדול. היא ממש לא מסוגלת לראות אותי מאושרת יותר ממנה וחייבת לקלקל בכל פעם שזה קורה. לדוגמה אני קונה לעצמי נעלים מדהימות כי כיף לי ללכת עם נעלים מיוחדות, אז היא רואה וישר אומרת משהו רע על הצבע או על הצורה או שאני פריירית ששילמתי כל כך יקר. אם אני נוסעת לחופשה בחו"ל היא ישר תקטר על זה. חייבת לקלקל. אז מה לעשות עם זה?
קים שלום ברוב המקרים הסיכוי לשנות את אמא הוא קלוש. לכן מה שיכול להשתנות זו גישתך אליה. את מבינה שיש בה מרירות ושהדברים שיוצאים ממנה כלפיך אינם קשורים למעשה כזה או אחר שלך אלא לנטייה שלה שכרגע אינני יודע להבין או להתייחס אליה. אם תביני שהדברים נאמרים ממקום כזה תוכלי לייחס פחות משמעות לתוכן הדברים ואולי אפילו תחושי מידה של צער והבנה למצבה שגורר אותה להתנהג כך. לעיתים זו אסטרטגיה שעובדת, אולם לעיתים המילים נכנסות "מתחת לעור" ולא נותנות מנוח. במקרים מסויימים אנשים מתרחקים מהוריהם בגלל מצבים כאלה והקשר עימם נפגע. לכן עדיף אם אפשר לפתח עור קצת יותר עבה ולחסום את הגישה השלילית מלהיכנס אליך פנימה ולהשפיע. זה משהו שצריך לתרגל ומכל אירוע נוסף ללמוד עוד משהו על עצמך והיכולת שלך לשמור על עצמך. בברכה ד"ר אורן קפלן
אני גם לא יודעת בת כמה את. אבל מניסיון אין מה לעשות רק לבלוע רוק ולהמשיך. גם לאמא שלי נהייתה בעייה כשהתחלתי לפרוח בגיל 23 , עזבתי את הבית ויותר מאוחר התחתנתי ועד היום אני אוכלת מרורים על כך ועל זה שאמא שלי היא אישה שאין לה חיים והילדים שלה הם החיים שלה . אין לי עצה ידותית מידי רק אל תתני לה לגרום לך לרגשות אשמה ותביני שתפקידך בחיים זה לחיות והיא לא תעצור לך את זה.אם אתן קרובות מידי תתרחקי מעט ואם היא סתם אישה מרירה אז זה בעייה שלה. בהצלחה