לד"ר קפלן-בהמשך ל" לעזוב טיפול מתוך בהלה"
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
תודה על תשובתך. במקרה שלי, אני בטוחה שלא ממש רציתי לעזוב . לדעתי המטפלת לא "עמדה במבחן" שהצבתי לה ואמרה שאם אני ארצה לעזוב , אין בעיה. נתחיל את הסוף. זה הבהיל אותי קצת. היא ויתרה עלי מהר מדי.(למרות שטענה גם שהיא לא חושבת כך) בעצם , התנהגה כמוני- מותרת ברגע שמישהו מטיל בי ספק. האם התנהגה "כמוני" בכוונה? האם אכן ויתרה עלי?
שרונה שלום, אני שמה לב שאת מודעת לכך שהעמדת אותה במבחן. אני מציעה לך לשים את הדגש על הסיבה. מדוע את צריכה להעמיד אותה במבחן? או יותר מזה, מדוע את מוותרת לעצמך כל כך בקלות? טיפול אינו עבודה קלה, זה הרבה פעמים עבודה יום יומית. דרושה מחוייבות מסויימת כדי לעמוד בטיפול, המחוייבות הזו, או הברית הטיפולית בינכן היא משהו שצריכים להיות לו כללים ברורים ולכן רצוי לשים את הדברים על השולחן. כלומר, הסיבות לכך שאתה מעמידה אותה במבחן, החשיבות שיש לה בעינייך, הרצון שלך שלא תוותר עלייך וכו'. ובכל מקרה, הרשי לי להציע לך לא 'לנפנף' בסיום הטיפול אלא אם כן את מתכוונת. ובכלל, בחיים, כדאי לאיים רק אם יש כדור בקנה, אחרת אין לזה שום משמעות. אפרת.
העמדה במבחן היתה משהו שאולי הבנתי בדיעבד. זו לא היתה המטרה שלי. בשיחה דברנו על דברים כנראה קשים ואני חשבתי שהם סוטים מן הנושא. שאלתי רק על מטרת הטיפול והאם אני צריכה את זה. באמת מתוך כנות להבין. היא זו הציעה שאפשר להפסיק. אולי עצם השאלה שלי גרמה לה לחשוב שאני לא סומכת עליה. אבל זה לא בא מהמקום הזה.
שרונה שלום אני לא חושב שיש לי הרבה מה להוסיף מעבר לדברים שכבר נכתבו בהודעות הנ"ל. חשוב שלא תעזבי רק מתוך הפגיעה שאולי ויתרו עליך בקלות וכן שהנושא יעובד בתוך הטיפול. אין לי ספק שהתחושה הזו מוכרת לך לא רק מתוך הטיפול ולכן היא חומר גלם משמעותי להתמודדות. בברכה ד"ר אורן קפלן
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
