מה עושים עם בוסית שיורדת לי לחיים ?

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

04/06/2004 | 13:28 | מאת: ענת

שלום לך . אני בת 34 ,אם חד הורית לילדים ,עובדת בעבודה מסודרת ,קבועה ,ומרוויחה משכורת די גבוהה ומכובדת. אני עוסקת בתחומי קרוב ל12 שנים ,ועובדת כחלק מצוות שאני נחשבת למנוסה שבין כולם. הבעייה שלי היא הבוסית שלי שהיא ,לכל הדעות,אשה קשה,מרירה ,ומתוסכלת, אני ממש לא היחידה שלא מתסדרת איתה ,גם אנשים שלא כפופים אליה מאד סולדים מהתנהגותה הוולגרית,הצעקנית. האופן שבו היא מנסה כל הזמן "לחפש אשמים" ולהטיח בקורת הוא מאד מגמתי. אני חושבת שביחס לאנשי הצוות האחרים ,עליי היא "התלבשה" במיוחד. כשהיא מוצאת איזושהיא טעות (והרי כולנו כבני אדם טועים לא פעם)היא עושה מהעניין מטעמים ,, היא צועקת בכל החדר ,עושה מאתנו אנשי הצוות מטומטמים ללא יכולת להתגונן,או לנסות להסביר את מעשינו. יש לציין שגם היא עובדת שכירה בחברה ,ופנינו עם הבעייה הזו לממונים עליה ,ש"נשפו לה בצוואר"למשך תקופה מסויימת אך העניין חזר לקדמותו. כל התנהגות שלא ניסיתי -אם זה להוריד פרופיל ולא לענות לה,אם זה לענות לה ולהגרר למריבות,אם זה לנסות להתחבב עליה (למרות שזה ממש לא אני,,),שום דבר לא עוזר. יש לי הרושם שהיא די פוחדת מכישוריי ועושה הכל כדי לשבור אותי נפשית. היא גם דואגת תמיד להפיץ את השמועה שאני "ראש קטן" שלא לוקחת אחריות על שום דבר שקשור בתחום אחריותי - לכל העובדים האחרים במשרד -שלא כפופים אליה ולמנהלי החברה. דברתי איתה ,דיברתי עם הממונה על כולנו,אני מצידי עושה הכל על הצד הטוב ביותר ,הדבר נרגע לשבועיים ושוב חוזר על עצמו. אין לי כוח לבוא לעבודה ולהתחיל במלחמות ,אני מאוד מוערכת ע"י כל לקוחות החברה,שמבקשים רק את טיפולי(והדבר מאוד חורה לה). חוץ ממנה אני בקשרים טובים עם כולם וכולם אוהבים אותי ומעריכים אותי מאוד. אין לי אפשרות להחליף כרגע מקום עבודה ,מה גם שתנאי העבודה מאוד מתאימים לי ,וכל שכן שאני מאוד זקוקה לפרנסה ולבטחון הכלכלי כחד הורית. איך אתה מציע לי להתמודד עם העניין ,בלי להחליף תפקיד בחברה ? תודה לך וסליחה על האריכות ענת

04/06/2004 | 20:30 | מאת: מירי

אני הייתי במצב דומה לזה שאת מתארת. עצתי לך בקשי שיחה רצינית עם הממונים עליך. והפעם בקשי לפתור את הבעיה ביסודיות, לא במגמה "להשקיט את הרוחות" לשבוע שבועיים, אלא לטווח הארוך. תגידי להם פשוט שאת לא מוכנה להמשיך כך, כי נגרם לך סבל נפשי מתמשך. תגידי להם שאת שוקלת לעזוב. אם את מאד רצויה ומוערכת כמו שסיפרת, הם ירצו לעשות הכל בכדי שלא תעזבי. במקביל אני מציעה לך להתעניין בקשר למשרה מקבילה בחברה אחרת. אולי תקבלי שם קצת פחות אבל תקבלי שקט נפשי וזה דבר שערכו לא יסולא בפז. בתודה מירי.

04/06/2004 | 21:47 | מאת: ד"ר אורן קפלן

ענת שלום אני מסכים בהחלט עם עצתה של מירי. מאחר ויש ממונים גבוהים יותר שאליהם אפשר לפנות כדאי לנצל את האפשרות הזו ולמצות אותה עד תום. במידה וזה לא עוזר יתכן שכדאי להיכנס לסוג אחר של צורת חשיבה. זה לא פשוט, אבל אפשרי. ניתן לפתח סוג של "שריון" שיגן עליך בפני הבוסית שלך. מאחר והקשרים שלך עם שאר העובדים והלקוחות הם טובים ואינך מעוניינת לעזוב את מקום העבודה, יתכן שצריך לקבל שזו אישיותה הבעייתית של הבוסית, שזה לא קשור אליך ולקישוריך האישיים אלא לבעיות שלה, ובכל פעם שעולה עימות פשוט להירגע ולעבור את הגל העכור בשלום. תגדירי לעצמך תקופה של למשל שלושה חודשים (עד החגים) בהם את נכנסת לצורת החשיבה הזו, כשאחריה תבחני מה קרה ומה צריך לעשות הלאה. לפעמים במצבים הללו צריך לתכנן לטווח קצר כדי לשרוד את המיידי, ובעוד תקופה לבחון את הדברים מחדש. בכל מקרה, נסי את האפשרות הראשונה שהציעה מירי. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית