מקווה שזה קשור לפורום

שלום, אני כ-5 חודשים לאחר לידה, בחורה בת 27. יש לי שאלה שמאוד מטרידה אותי ולכן אני "משגעת" את הסובבים אותי (אמא שלי ובעלי). יש לי כל הזמן תחושה שהתינוק שלי בן ה-5 חודשים לא מחייך אליי, ואני צריכה ממש להתאמץ כדי שיחייך אליי ואילו לאנשים אחרים ולזרים הוא מחייך בקלות ואף קופץ מהידיים שלי אליהם. אני לוקחת את זה מאוד קשה למרות שאני לא חושבת שעשיתי משהו שיכול לגרום לו להעדיף אחרים על פניי. אני באמת אמא "טובה" ולפעמים יורדים עליי שאני נותנת יותר מדי תשומת לב - כי כשאני חוזרת מהעבודה אני מתישבת איתו ומשחקת איתו עד שהוא הולך לישון - כדי לפצות על הזמן שאני לא איתו. העצבות שלי מזה שאנ י מרגישה שהוא לא "שם" עליי אינה מוקרנת כשאני לידו, אך לפעמים כשהוא ישן אני מוצאת את עצמי בוכה או דנה בנושא הזה שוב ושוב עם בני משפחתי עד שהם מאבדים את הסבלנות. האם אתה חושב שיכול להיות מצב שהבן שלי יעדיף אחרים על פניי? כיצד אוכל להתגבר על תחושות אלו שלי? האם זו רק תקופה בגלל ששמתי אותו החודש אצל מטפלת? האם הוא כועס עליי בשל כך? אשמח לתשובתך

תמרה שלום מה שאת כותבת הוא רציני מאוד כי הוא מספר משהו על הקשר שלך עם התינוק ולכן חשוב שתטפלי בעניין ותבדקי אותו. אין כל טעם שאכתוב לך מה המציאות, בסך הכל אני גם לא יודע אותה. האם התינוק שלך באמת לא מחייך רק אליך ולאחרים כן, או שאת מפרשת את התנהגותו ככזאת. איך שלא נסתכל על זה זה יוצר בעיה שלא כדאי למשוך הלאה. אני מציע שתפני לפסיכולוג שמתמחה בגיל הרך ובטיפול באמהות ותינוקות. בזמנו היתה מרפאה כזו בבית חולים איכילוב (לאם ולתינוק). חשוב שתגיעי לטיפול ביחד עם התינוק ותבחני את מה שאת מעלה כאן בנוכחות ובשותפות מטפל מתאים. בברכה ד"ר אורן קפלן