פחד מאיבוד אבא וסבא שחולה במחלה סופנית
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני בת 32 נשואה +1 אבי חולה במחלה סופנית הוא שוכב בביה"ח לאחר ניתוח בתרדמת.... אני לא מפסיקה לחשוב עליו ועל מה שהוא מרגיש \חושב אני מפחדת מהמצב בו הוא נימצא יש לי פחד נוראי לגבי העתיד,הרופאים לא משאירים מספיק פתח לתקווה איך אנחנו כולנו המשפחה נישרוד בלעדיו אני עצמי לא ממש יכולה להירדם בלילות, בנוסף יש לי לחץ נוראי בחזה ודפיקות לב חזקות במיוחד כשאני חושבת על העבר הלא רחוק כשהיה בריא וחזק איך המצב הבריאותי שלו הדרדר כל כך למה זה מגיע לו??? הוא סובל מאוד וכואב לי שכואב לו.... היה לי תמיד אבא בריא כמו "שור" אפילו אקמול לכאב ראש הוא לא לקח.... ופתאום לפני שנה ביום בהיר אחד הסרטן השתלט עליו והרס לו את כל הגוף והנפש יש לי ילדה קטנה ואני לו יודעת מה לענות לה כשהיא שואלת מתי סבא יבריא כבר וישחק ויקח אותה לים.?? אנא עיזרו לי אני לו יודעת איך להתמודד עם הכאב הזה והפחד מהעתיד אני מרגישה שאני ומשפחתי מקוללים!! תודה ,
שלום שרון, מניסיון (איבדתי אימא מהמחלה הזו), אני יכולה להגיד לך שאת תשרדי! החיים הם הכי חזקים שאפשר. שורדים! האגודה למלחמה בסרטן מקיימת קבוצות תמיכה למשפחות. לדעתי כדאי להעיזר בהם. גם בעובדת הסוציאלית של בית החולים כדאי להיעזר. אני לא יודעת בת כמה הילדה, אבל לדעתי כדאי שתעני לה לאחר התייעצות עם איש מקצוע, ולדעתי הלא מקצועית, ייאמר, שילדים מרגישים מה קורה גם אם לא אומרים להם במפורש. לדעתי היא מרגישה בתוכה שהולך לקרות משהו נורא. מקווה שהקלתי, עדי
שרון שלום הסבל שאת עוברת כעת הוא חלק מהמצב הקשה שבו נמצאת כעת משפחתך ואת בראשה. בעת שאביך שוכב במצב כזה בבית החולים טבעי להרגיש את כל מה שאת מרגישה וקשה להילחם בזה בצורה מוחלטת. אפשר לנסות לעזור לך לעשות הרפיות ולנסות להרגיע מעט את עוצמת הכאב. יתכן שבתקופה כזו כדאי גם להשתמש בתרופות הרגעה כדי לשרוד ולעבור את התקופה הקרובה. זו תקופה שבה נדרשת תמיכה משפחתית ומחברים עד כמה שניתן. אי אפשר להילחם במחשבות וצריך לתת להן לזרום. טיפולים פסיכולוגיים בתקופה כזו עשויים לעזור כמקור תמיכה וקבלה של המציאות במעט יותר קלות נסבלת, אבל לצערי כאשר אדם כה קרוב חולה במחלה קשה אין פתרונות אפקטיביים באמת כי הרי הפתרון האמיתי היה רק אם אפשר היה להתגבר על המחלה. במידה ואת מרגישה שחייך משתבשים ושהדבר אינו משתפר כדאי לפנות לקבל עזרה כדי לעבור את התקופה הקרובה. בברכה ד"ר אורן קפלן
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
