המשך - ניתקתי קשר
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לנוחיותינו אני ממשיכה את הדיון כאן. (אפי, אפרת, לילה וכמובן אורן קפלן). אני חייבת לציין, ד"ר קפלן שקלעת בווול למה שאני מרגישה. כתבת לי בתגובה לסור שלי שניתקתי א הטיפול ושאני מרגישה שכלום לא חסר לי ואין בי געגוע -שזו הדרך שלי להתמודד עם משהו. כי באהבה - אני סובלת. ואני חייבת או להוציא ממנה את המשמעות או מלכתחילה להכנס למשהו חסר משמעות וכך כשאני מתנתקת באמת אין אהבה. הנקודה היא שניכנסתי לטיפל בשל דיכאון קשה שקיים עדיין, ושנבע ממשבר שלי ביחס לעצמי. לא ביחס לקשרים חברתיי. אני איכזבתי את עצמיי אקדמאית ובעוד כמה תחומים וניכנסתי לדכאון כבד מאוד. הפסיכולוג הנוכחי "נבחר" לאחר מס' ניסיונות של פגישות בודדות עם פסיכולוגים אחרים. מלכתחילה ידעתי שהוא לא בול בשבילי, שמשהו חסר. שהוא מפספס אותי פה ושם. ועוד ועוד, אבל לצד זה בהחלט היו דברים טובים. לחלוטין היו כאלה. אבל שוב, מה שקרה שבמקום שהטיפול יעסוק בדיכאון שלי בזה שאני לא יוצאת מהבית, בתחושות הקשות שלי כלפי עצמי, יוצא שהייתי טרודה בכמה אני חשובה לו, ונפגעת מדברים יותר או פחות. או במקרה היותר גרוע - סתם מעבירה שעה בכיף, שבה אנחנו צוחקים. כלומר שום שיפור מהותי בדבר שבגינו פניתי אליו לא קרה. הוא אומר שדווקא העיסוק ביחסים בינונו יכול לעזור לי. וני אכן מאמינה כך. אבל לא רק. אני מתחננת שינזוף בי ויהווה הורה. שיראה לי שאכפת לו ממני בצורה דרמטית יותר. והוא אומר שזה הסגנון שלו וזה דווקא טוב לי, שהוא עדין כזה. שהוא לא חושב שאני צריכה שינזפו בי כי אני נוזפת בעצמי. אך מאחר ומעולם הוריי לא תיפקדו כהורים מחנכים , אלא גדלתי לבד... כלומר בבית עם הורים אבל ללא משמעת או דאגה (שזה לטוב ולרע...) אני רוצה את זה ממנו1 והתחושות שלי לא חד משמעיות בעניין. אז עזבתי יופי. ושאני אזרוק לפח את כל החודשים שהשקעתי(ושהוא השקיע?). ומצד שני, תמיד סמכתי על עצמי שאצא ממצבים קשים והשנים האחרונות מעידות שלא כך הדבר. אתה מאמין שאוכל לצאת מזה? כי אין לי כוחות להיכנס לטיפול עם מישהו אחר. אני ממש חושבת שאני מצפה בתת מודע שתשכנעו אותי לחזור אליו... ושוב, מבחן התוצאה הוא כזה ששמונה חודשים עברו ומצבי גרוע יותר משהיה בתחילה. תודה על ההתייחסות
מנסה לשלוח לך מייל. הכתובת שגוייה. יש לך מייל אחר?
נטע שלום לפי מה שאת מתארת הטיפול הזה עדיין לא הסתיים. יתכן שתחליטי/תחליטו לסיימו בעתיד הקרוב, אבל כעת את צריכה לחזור לפחות לעוד כמה פגישות כדי לסגור עניינים פתוחים. העזיבה כעת אינה לטובתך וברור לפי מה שאת מתארת שזו תגובה שבאה מתוך כאב ונסיון לברוח מהכאב, ולא מתוך תחושה של מציאת פתרון מלא ונכון עבורך. אני מציע שתרימי טלפון ותקבעי פגישה נוספת, שם תוכלי לתאר את כל מה שעלה כאן ולחשוב מה לעשות כעת. הוא מכיר אותך יותר טוב מכל מטפל אחר כרגע ולכן יוכל לעזור לך יותר מכל אחד אחר, גם אם מבחינתך זו לא עזרה מושלמת. יתכן מאוד, אגב, שאת צריכה עזרה שאיננה מושלמת כי משהו מושלם מדי עלול לאיים מדי ואת עלולה לחתוך אותו עוד לפני שיתחיל. בברכה ד"ר אורן קפלן
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
