בעיית תקשורת קשה

יש לי בעייה קשה מאוד עם החמות שלי. אני נשואה מזה 3 חודשים לבעלי, חמותי מאז ומתמיד (3.5 שנות חברות) ליכלכה עלי מאחורי הגב וניסתה לסכסך ביני לבין בעלי. שנה שעברה לאחר שבעלי הציע לי נישואים היא עשתה הכל כדי שלא יתחתן איתי והוא אכן ביטל את החתונה, היום כאמור, הוא נשוי לי. היא אישה פולנייה, גרושה גירושים מכוערים, מדברת כל הזמן על הסבל שלה ועל ההקרבות שלה לילדיה.לאחר שהתחתנו (חתונה אזרחית בחו"ל, אנחנו נהיה בחו"ל 4 שנים לצורך הלימודים של בעלי) היא רתחה מזעם וקראה לבן שלה יתום ושאין לו לאן לחזור + הרבה גידופים ולכלוכים עלי ועל אמא שלי. היא מאמינה שאני ואמא שלי "לכדנו" את בעלי כדי שאני אתחתן איתו. זו הקונספירציה שלה. (אמא שלי היא אישה מאוד דיפלומטית ואינה מתערבת ביחסים של אחרים). הבעיה היא שבקיץ אנו רוצים להתחתן חתונה נוספת בארץ בשביל המשפחות והחברים. מצד אחד כל כך מתחשק לי לפגוש את כולם ואני מצפה לאירוע בקוצר רוח אך מצד שני אין לי מושג איך ואם בכלל לתקשר עם חמותי. ניסיתי הכל, ולמען האמת אני מרגישה הכי נעים כשאין שום תקשורת איתה. אני כועסת עליה מאוד וקשה לי לסלוח לה, וכל פעם שאני מדברת איתה יש לי דפיקות לב מואצות ואני חשה ברע. זה ממש יכול להרוס לי את היום. אני סטודנטית לפסיכולוגיה ואני כל הזמן מנסה להסביר לעצמי מה קורה. אני מבינה שקשה לה מאוד לראות את בנה מתבגר ופורש כנפיים (הוא בן 30!) מה גם שהיא תמיד מצהירה שילדיה הם כל חייה (וכל ילדיה אכן פורשים עכשיו כנפיים). למרות שאני יכולה איכשהו להבין את מצבה, אני יותר מידי מעורבת בכדי לסלוח לה. לבעלי קשה המצב והוא שואל אותי אם אי פעם זה ישתנה. אני גם חוששת מה יהיה כשיהיו לנו ילדים. אבל מצד שני הלב שלי כ"כ רוצה לא להיות בקשר איתה, לא לדבר איתה יותר, היא רק גורמת לי לחוש ברע. מה כדאי לעשות? תודה רינת

רינת שלום יש מצבים מורכבים שעלולים להישאר כאלה לעד. רצף הדברים שאת מספרת על חמותך אינו מנבא טובות, והייתי מנסה לסגל צורת מחשבה שלמעשה הבעיה לא תיפתר באופן מושלם לעולם. במידה וחמותך תעבור שינוי משמעותי מסיבה כזו או אחרת אפשר יהיה להודות למזל שכך עשה. לא הייתי בונה בשלב זה על הנכדים או על כל מרכיב אחר. כדי שלא תקבלי דפיקות לב מואצות בכל פעם תצטרכי לעבוד לצורת חשיבה אחרת לגמרי. תצטרכי לקבל שמדובר באשה עם בעיה אישיותית מורכבת שלא תקבל אותך כבת משפחה רצויה, שזה לא קשור אליך באופן ישיר אלא למה שאת מייצגת עבורה. ברגע שהציפיות שלך תפחתנה (כי את לא ויתרת מעולם על המשאלה לקבל את אהבתה) יתכן שמשהו גם ירגע ויגיע לשיווי משקל נסבל. בעלך יכול להמשיך מן הסתם בקשר הקבוע עם אימו, מידי פעם אולי גם תצטרפי אליו, אבל כל עוד תמשיכי לפתח ציפיות או תקוות שהיא תברך אותך סביר להניח שתמשיכי לסבול. העניין איננו רק שלך אישית אלא קשור לזוגיות שלך ולבעלך. העובדה שחתונתכם בוטלה בעבר בשל התערבותה של האם מטיל צל כבד שבוודאי משפיע על הקשר ביניכם, גם אם הדבר נמצא מתחת לשטח. אני מציע שבהזדמנות תפנו לייעוץ זוגי בו תוכלו לעבד את מה שאירע וכן להתארגן כיצד היחס לאימו לא הופך שוב ושוב למקור לקונפליקטים וסבל עבורכם. לגבי החתונה בקיץ, זו ההזדמנות שלך לבדוק את הצעותי, כיצד את נהנת עם כל הלב בלי קשר לאם. זו החתונה שלך, בן הזוג שלך, ובקטע הזה תצטרכי לבודד את כל השאר ולהשאירו מחוץ למשחק. אני לא אומר שזה קל... בברכה ד"ר אורן קפלן