מתייסרת באירועים...

שלום רב. אנו זוג נשוי. כשאנו מוזמנים לאירועים של אנשים הגרים בקרבת ביתנו, באים רק בכדי לכבד אותם. אך לא נעים לי להיות במחיצת האורחים המוזמנים היות והם אנשים מאד לא חמים וסנובים, ואני מרגישה כאילו שמתייחסים אלי כאל עב"מ, למרות שאני טיפוס מאד מאד חם. בנוסף לכך, בעלי נוהג באופן קבוע לקום באמצע האירועים שאנו מוזמנים, מכסאו , בטענה "שאינו מסוגל לשבת במקום אחד" , והולם ומוצא מספר גברים ופתאום "מסוגל" לשבת במקום אחד במחיצתם. מרבה לדבר עם אחרים ואיתי (גם בבית ממעט בדיבור, מדבר בראשי פרקים, ואני תמיד צריכה לחלוב ממנו מילים), אני מרגישה שבעלי זר אלי למרות שטוען שאוהב אותי. האם אחרים יותר חשובים מאשתו? מדוע גברים אחרים באולם לא עוזבים את נשותיהם ומדברים עם אחרים?. אני מרגישה פגועה עד עמקי נשמתי, והחלטתי חד וחלק, והבהרתי לא שאני לא מוכנה להרגיש עזובה יותר, ושאני יותר לא מצטרפת לאירועים איתו. הוא קיבל בלית ברירה את הודעתי. מה יש לכם לומר על התנהגותו של בעלי ועל הצהרתי כלפיו? לעזבו קשה לי, כי הקמנו משפחה טובה, וגם מבחינה כלכלית איני מסוגלת לעזבו. אך אני מרגישה שהוא משקיע באנשים אחרים פי כמה וכמה יותר מאשר בי. איך אפשר להתמודד ולהמשיך לחיות כך?? - בתודה מראש - חנה.

חנה שלום אני לא חושב שמדובר בבעיה מקומית סביב הביקור אצל חברים. נשמע שיש משהו יותר יסודי בקשר ביניכם שדורש התייחסות. מאחר ולא בטוח שבשלב הראשון תדעי כיצד למצוא קצה חוט לפתרון אולי כדאי שתפני את לייעוץ פסיכולוגי כדי לספר את הסיפור במלואו ולקבל חוות דעת מאיש מקצוע מה הוא מזהה ושומע. יתכן שבשלב מאוחר יותר תוכלו לפנות ביחד לייעוץ זוגי אבל לפי מה שאת מתארת את צוברת הרבה תסכול כיום בחייך ואני חושב שתוכלי להיעזר או לפחות לדעת יותר טוב מה הבעיה אם תפני לפסיכולוג. בברכה ד"ר אורן קפלן