מוזר לחלוטין האם OCD?

התחלתי לצאת עם ידיד שלי באופן קצת יותר רציני, אך מה שראיתי נורא הבהיל אותי. תמיד שאנו יוצאים מרכבו הוא נועל עם האזעקה את האוטו, אבל הולך ובודק כל דלת בנפרד האם היא סגורה ובנוסף מביט מהחלון פנימה לראות שהכל נעול וסגור. מה זה? פעם קראתי על OCD והבנתי שזה אחד המאפיינים-האובססיביות, הכפייתיות. אני ממש פוחדת שזה יתאפיין בעוד דברים. אני רוצה לעזור, אך אין סיכוי שירצה ללכת לטיפול פסיכולוגי.

קודם כל תירגעי. מה שאת מתארת לא נשמע בהכרח כמו OCD, יכול להיות שהוא דאגן במיוחד לגבי האוטו. את יכולה לשאול אותו אם יש לו עוד קטעים כאלו, אבל גם אם כן - אם הוא לא רוצה ללכת לטיפול סימן שזה לא מציק לו, אם זה לא מציק לו או מטריד אותו, אז אין לך מה לדאוג ולא תוכלי לעזור אם הוא לא חושב שהוא בבעיה. נגיד שזה מתבטא בעוד דברים, למה את מפחדת?

תחילה תודה. יש הרבה אנשים שלא מודעים לבעייתם, אז מה? אין להם בעיה?

אורית, לא חסרות בעיות בחיים... אין צורך לחפש חדשות מתחת לשטיח :-) אם זה רק האוטו, אז לא נראה לי שמשהו חריג. אני מכירה יותר מאדם אחד ששומר על הרכב שלו בצורה כזו. אחרי הכל, כמות המכוניות שנגנבות בארץ עולה משנה לשנה, אז לא מזיק להיות עירניים, ואפילו לבדוק פעם נוספת. חוץ מזה, שידוע שגברים דואגים למכוניות שלהם יותר מאשר לחברות שלהם :-))) בקיצור - אם חוץ מעניין הרכב הכל בסדר, אז אין לך סיבה לדאוג שהוא כפייתי. הרי כתבת שאת פוחדת שזה "יתאפיין" בעתיד, ז"א שכרגע זה לא מתאפיין בשום דבר אחר. אין טעם להציע לו טיפול פסיכולוגי בגלל העניין הזה, ההצעה שלך עלולה להיתפס כמוזרה יותר מאשר ההתנהגות שלו בעניין.

אורית שלום שמירה על שלום המכונית אינה מצביע בהכרח על OCD, אולי הוא רגיש למכונית וחושש לגביה. יש שאלה מהו הגבול הסביר בין מחשבה שמטרידה סתם בגדר הסביר ומה הופך למחשבה טורדנית שהולכת לכיוון OCD. פעמים רבות המצב הוא בתחום האפור והשאלה העיקרית איננה האם יש מחשבות או התנהגויות שכאלה אלא באיזו תדירות זה קורה והאם זה פוגע במשהו באיכות החיים. אם מדובר רק במכונית ואת מרגישה איתו נוח אני מציע להסיר את העניין מסדר היום. נטייה אובססיבית קומפולסיבית היא תופעה די נפוצה באוכלוסיה וברמות נמוכות שלה איננה בהכרח מפריע לחיי השגרה. אם את רוצה שוחחי איתו באופן גלוי, אמרי ששמת לב להתנהגותו לגבי המכונית ותשאלי אם גנבו לו את המכונית פעם או משהו דומה. אולי תקבלי תשובה שתניח את דעתך, או לפחות תתן לך קצה חוט האם הכיוון שחשבת עליו אכן נכון. גם אז, אין מקום לפחד, זו לא תופעה כל כך חמורה שאי אפשר להתמודד איתה, אבל מכאן צריך כבר להבין את הדברים באופן אישי עבורו וכמובן עבורך. בברכה ד"ר אורן קפלן