מגע בפגישה

שלום רב אני נמצאת בטיפול מסיכולוגי שלושה חודשים. טיפול מאוד אינטנסיבי וטוב. לפעמים יש לי נפילות במצב הרוח, עד כדי תחושה עמוקה של דיכאון ועצב. בפעם האחרונה השתוקקתי מאוד לחיבוק מצד הפסיכולוג שלי. לא משהו ארוך או ארוטי חלילה, אלא חיבוק פשוט וחם לשתי שניות. הרגשתי שזה יעשה לי המון, אבל התביישתי לבקש. יש מקום לבקשה כזו? אני יודעת שבעיקרון מגע בין מטופלת למטפל אסור, אבל חיבוק עדין זה לא נראה לי משהו היסטרי. תודה על תשובה.

את יכולה לספר על הרצון לבקש? הרצון שלך בפני עצמו מספר הרבה, ואת יכולה, אולי, בזכות זה שתדברי על כך לזכות בתחושה שאת אכן מחובקת - גם בלי באמת להתחבק. למיטב ידיעתי מגע בין מטפל למטופלת הוא נושא רגיש מאד, ויש הרבה סיבות לא להכנס אליו כלל. לעומת זאת, את התחושה של החום אפשר לקבל גם בדרך אחרת. בטיפול יש מצד אחד נתינה, קירבה, אהבה, ומן הצד השני - כל כך הרבה חוסר. איכשהו צריך להסתדר עם זה. החוזק של הטיפול הוא גם החולשה שלו. שהאפשרות לחוש בטחון מגיעה יחד עם חוסר הבטחון... הקירבה הגדולה מגיעה עם התחושה של הרצון לעוד ומודעות לחוסר הגדול שיכול להיות מוכל בתוך אדם.

קרן שלום הרצון במגע פיזי מובן במיוחד במצבים קשים, אבל בתוך הקשר הטיפולי זה יכול לסבך את הדברים. החיבוק הנפשי והרגשי שיכול לקרות במפגש הטיפולי עדיף ויכול להעניק לך את אותו הצורך שעלה בתוכך. את בהחלט יכולה לספר על מה שקרה ולקבל התייחסות לכך בטיפול. הפגת תחושת הדיכאון והעצב יכולה לקבל בטיפול פסיכולוגי מענה ברמות שונות והמגע הפיזי לא בהכרח נחוץ לשם כך. בברכה ד"ר אורן קפלן

לד"ר גידי שלום, זו רק טזה ולא המציאות. אם אדם במצב קשה זקוק לחיבוק אז למה לא לתת לאנשים לחבק אותו? כולל המטפל, וגם למטפל יש רגשות, ולמה המטפל צריך לחסום את עצמו מבחינה ריגשית? אם מדובר בחיבוק למטרת תמיכיה נטו? אשמח לשמוע את דעתך שבת שלום מגי