נושא שכיח

ד"ר קפלן שלום, אני אשמח שתיתן לי לפחות סיבה אחת טובה להמשיך את הטיפול שגורם לי בנתיים רק לכאב לב ומועקה כתוצאה מההתאהבות. מדוע למרות כל זאת אנשים ממשיכים את הטיפול שמעורר רק כאב לב? נ.ב אני יודעת ששאלתי קצרה וללא פרטים.. בכל זאת אשמח שתענה

את כתבת "נושא שכיח". וזה אומר שאת לא היחידה. שמה שאת מרגישה יכול לקרות. ואנשים - מטופלים - מטופלות - ככל הנראה עוברים את זה ובכל זאת הטיפול מיטיב איתם ולא מרע להם... אבל הקושי הוא אמיתי. אני מבינה אותו.

הי, אולי בגלל שהחיים מלאים בכאבי לב, ובאמצעות הטיפול אפשר להתחזק ולשרוד בעולם הגדול.

שלום לך, אני חושבת כמוך (למרות שלא התאהבתי בפסיכולוגית) אבל, כנראה שכל ההתחלות קשות ולכן אני מבחינתי נתתי לעצמי עוד זמן ז"א עוד חודש , כדי לבחון אולי בכל אופן משהוא ישתנה והכאב יעבור וכך אוכל להבין מודע אנשים הולכים לטיפול. אני מייעצת לך אותו הדבר תחליטי שעוד חודשיים את מוכנה לסבול ללא הבנה של הענין ובעוד חודשיים תעשי חושבים שוב. יעל

הי. אמנם לא ציינת פרטים, אך ניתן להשלימם די בקלות... השבוע שעובר בין פגישה לפגישה ארוך כאורך הגלות, הימים, השעות, הדקות ואפילו השניות מתמלאים במחשבות עליו, על הפנים שלו, המילים שלו, הרוך, האמפטיה, ההבנה, תחושת השלווה , הרוגע והשקט הפנימי שאת מרגישה איתו. אבל בעצם... אילו זה היה אמיתי, אילו משהו מזה היה מתממש סביר להניח שהית (היינו...) חוזרת על אותן טעויות שכבר היו, אותן מערכות יחסים לא נכונות, מעוותות, שגרמו רק צער ופגיעה. תתנחמי בעובדה שיושב מולך אדם שחושב על מה שטוב לך, באמת, לאורך זמן, ולא חושב על סיפוק יצר זמני, חד פעמי,(שלך או שלו) שנובע מסיטואציה אינטימית בלתי נמנעת. חישבי עליו כעל המשענת, זה שאת יכולה באמת לסמוך עליו, לדעת שלא ינצל את חולשותיך כלפיו,לא ייתן לך ליפול, גם אם לפעמים נדמה הסיבה לנפילה זה הוא בעצמו...

השלמת לי את הפרטים באופן מושלם

שלום השאלה מה גורם ליותר סבל. אם הטיפול הוא מקור הסבל סביר להניח שאין כל סיבה להישאר. בד"כ מקור הסבל הוא הסיבה לפניה לטיפול והתקווה שאכן הוא יעזור מהווה סיבה טובה להישאר גם אם התהליך קשה. אם הוא מעורר רק כאב אז אין לי אפילו סיבה אחת טובה להישאר, להיפך, יש לי המלצה חמה לעזוב. אבל לפני כן כדאי לחשוב היטב האם הביטוי של "רק כאב" מדויק, לפחות לטווח הארוך. בברכה ד"ר אורן קפלן