חבר שלא מתפשר
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני וחברי נפרדנו לפני כחודש. לפני מס' ימים התראינו וממש שקלתי לחזור אליו. הוא קיווה שאני אוותר על הדברים שבגללם נפרדנו וכך נוכל לחזור. הדברים האלה הם "מקומות" שאליהם הוא הולך ולי יש בעיה עם זה. יש האומרים שאני מגזימה ואני צריכה לתת לו לעשות את מה שהוא אוהב, אך אני מרגישה שאם אוותר על הדברים העקרוניים האלה ארגיש לא טוב בקשר. אולי משהו דפוק אצלי, אבל אינני רוצה להרגיש במתח, לחץ ועצבנית בקשר כפי שהיה. הצעתי לו שנגיע לעמק השווה, נתפשר, כל אחד יוותר על משהו וכך אם אנו אוהבים נצליח. אך הוא בשלו, רוצה שאני אוותר לו לעשות את עיסוקיו גם אם קשה לי עם זה וכך נחזור להיות יחד. כי זה החלום שלו וזהו זה. מה עושים?
מחשבה שאולי כלל לא רלוונטית אליך, ואולי כן תועיל לך בכל זאת - הרבה פעמים ביחסים, במיוחד בהתחלה שלהם, בני הזוג נתקעים בשלב שבו בודקים כמה כל צד מוכן להתגמש. זה סוג של משא ומתן - אבל סוג שלפעמים נתקע, כי אדם אומר: "אני אהיה מוכן להתגמש... כמה שאתה תהיה מוכן להתגמש!" או שיש מן משחק שבו כל אחד אומר: "אני אתגמש, אבל אתה תתגמש קודם". זה עצוב שיש זוגות שתקועים במו"מ הזה כל החיים. אני חושבת שאם את יכולה להתגמש, ויכולה לקבל אותו כמות שהוא, הגמול על כך הוא רב ועצום. ראשית, הוא יוכל לגמול לך ויקבל אותך כמו שאת, ואני מניחה שגם לו יש נקודות שהוא היה רוצה שיהיו אחרת. שנית, את עצמך, תגדלי מזה, ותגלי שהגבולות של הגמישות שלך הם יותר גדולים משחשבת. הרווח יהיה שלך. כל זה נכון, כל עוד ההחלטה באה מתוכך, מרצונך, ולא כהקרבה. רק את יכולה לדעת בנושא הזה אם הקבלה הזאת היא הקרבה של משהו מהותי עבורך, או פשוט משהו שאת יכולה, אם תרצי להתגבר עליו.
שהוא יגמול לי על כך? אולי הוא רק ישתמש בגמישות שלה לתועלתו, ולא יבין גם אותה?
אוריאנה שלום אני לא כל כך מבין את משמעות ה"מקומות" שאת מציינת בהודעה ולכן אני לא יודע כיצד להגיב לשאלתך. יש מן הסתם דברים שאפשר ורצוי להתגמש לגביהם ויש דברים שבמוקדם או במאוחר יהרסו את הקשר. השאלה במה מדובר כאן. לא על כל דבר אפשר או רצוי להתגמש. הדבר הכי חשוב בקשר זה שאפשר להבין אחד את השני ולמממש את הצרכים העיקריים של שני בני הזוג. האם זה מה שקורה ביניכם? בברכה ד"ר אורן קפלן
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
