ילד שובב

שלום, יש לי שני בנים, 5, 3.5 שנים, + תינוקת די חדשה . בחודשים האחרונים הילד הגדול שלנו משתןלל בצורה לא נורמלית, כביכול במשחק הוא מרביץ לאח שלו, וכמובן לא מקשיב לשום מילה שאני אומרת ולכן אני לא מצליחה להציב לו גבולות. הגבולות די ברורים לו אך הוא לא מכבד אותם ולדעתי בכוונה ויש לו סיבות כי בטח קצת קשה לו. בעצם היה לו די קשה כשהתינוקת נולדה (נורמלי, פשוט תינוק דורש המון זמן), אבל עכשיו אני חושבת שאנחנו בשלב אחר בו הוא מתחנן לאמא שתציב לו גבולות ותראה לו איכפתיות ובכל זאת אני לא מצליחה להגיע אליו, אל ליבו. היות ואני מבקשת מימנו פעם אחר פעם שיפסיק, שמשהו עלול רע לקרות, שיש גבולות וכו', בסוף אני רואה את עצמי או צועקת או נותנת לו מכה (קלה) או מתחננת שיפסיק (לפעמים בבכי, כאילו שאני הילדה והוא המבוגר). אני שמה לב שהמצב לא תקין ובכל זאת אין לי מושג מה לעשות. !!! אני לא רוצה שהוא יגדל בבית שבו הוא ירגיש שאני לא סובלת אותו או בית של צעקות !!! כרגע לדעתי הוא מרגיש לא רצוי והוא כל כך כל כך רצוי אבל התנהגותו לא רצויה ולא מקובלת. איך אני אמורה להגיב, לחנך אותו ולעזור לו? תודה רבה.

אמי שלום כניסה של תינוקת חדשה לבית יוצרת תמיד הפרה של שיווי משקל ותגובות של ילדים צעירים באופן כזה הן טבעיות. למעשה את אפילו מצדיקה אותו במידה מסוימת, לאמא יש פחות זמן אליו בגלל התינוקת והוא מצליח לקבל ממך הרבה מאוד תשומת לב ורגשות בשל התנהגותו הבעייתית. לפעמים עדיף לקבל הרבה תשומת לב שלילית מאשר לקבל מעט תשומת לב חיובית. יתכן שדרך התנהגותו הוא ממחיש לך את מה שהוא מרגיש, את הסערה שמתחוללת בו לנוכח השינויים בבית. כדי להתמודד עם העניין תצטרכי קודם כל למפות את הדברים שבאמת חשוב לך שיקרו לעומת דברים שאפשר להתגמש בהם. נסי להציב את הגבולות רק במה שבאמת קריטי ולהיות יותר רכה בדברים שפחות משמעותיים מבחינתך. השינויים בבית אינם קלים בוודאי גם לך ולא קל למצוא את האיזונים הנכונים בין שלושה ילדים ושאר הדברים הנוספים שאת בוודאי עושה. בשלב ראשון חשוב לקבל את המצב ואת העובדה שזו תקופה קצת גועשת בשביל כולכם. זה יעזור לך לקחת את הדברים יותר בקלות וגם להתייחס להתנהגות השובבה של בנך ביותר סלחנות או אפילו בחיוך. חשוב שתהיה תמיכה מכל הכיוונים כך שאת תפקיד שמירת הגבולות ומתן תשומת הלב לא תמלאי לבדך אלא לערב את בעלך, סבים וסבתות, מטפלת וכל גורם אחר בסביבה שיכול לעזור. אם בסופו של דבר את לא מצליחה לשפר את המצב בחודש הקרוב תוכלי להתייעץ עם פסיכולוג ילדים ולקבל הדרכה כיצד לנהוג. בברכה ד"ר אורן קפלן