חיפוש עצמי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
התחלתי ללמוד קורס לימודי המשך. אני בשנה הראשונה ומרגישה שבא לי לברוח. החלטתי שכנראה אוותר על זה אבל ההרגשה היא מאד מאיימת. אני מרגישה כמו כשלון וכועסת על עצמי שלקחתי משהו שאני לא עומדת בו. מצד שני אני מנחמת את עצמי שניסיתי, לא מתאים לי וחבל להמשיך ולהוציא על זה כספים אם אני לא מתכוונת לעשות עם זה כלום בעתיד. קשה לי עם זה שאני לא מוצאת את עצמי, עדיין לא יודעת מה אני רוצה לעשות בחיים ואני כבר בת 28. זה מכניס אותי ממש למתחים. פתאום גם מה שלמדתי באוניברסיטה לא בא לי לעסוק בו. מה עושים? איך אמצא את העיסוק שמתאים לי?
היי יש כל כך הרבה אנשים כמוך וגם כאלו שלא למדו בגיל 28... אולי כדאי שדיגשי לשיחה עם פסיכולוג תעסוקתי...שיכול לעשות לך מבחנים ולדבר איתך וכך להחליט יחד איתך מה יכול להתאים לך. ולגבי הקורס- ניסית, לא מעניין- אז לא. לא בכח וזו התנסות.
הבעיה היא שאני מאד שופטת את עצמי ושואלת את עצמי שאלות כמו: איך יכול להיות שלפני שנה כל כך התלהבתי מהנושא והיום זה ממש לא מעניין אותי? ולמה פתאום מאד לא בא לי ללמוד ולהשקיע בכלום? הרי בתואר הראשון הייתי בסדר גמור ועכשיו אין לי כוח לשום מחויבות כזו כמו לימודים.
שירלי שלום השאלה המרכזית היא מדוע את שופטת את עצמך בחומרה שכזו וזה נראה העניין המרכזי שכדאי להתעמק בו. ההתלבטות המקצועית נראית לי דווקא טבעית ולגטימית. אוכל לספר לך מנסיוני שאחרי סיום תואר אוניברסיטאי בכלכלה וכמעט סיום תואר שני בנושא החלטתי שזה לא מעניין אותי ועברתי ללמוד פסיכולוגיה שפתאום נראתה מושכת. ההתלבטות האם לעבור והאם זה אומר שאני לא רציני או לא יודע מה אני רוצה מהחיים עלתה מן הסתם והגיעה גם כסימני שאלה מהסביבה שלא הבינה בדיוק מה הסיפור. אני יכול לומר בדיעבד שאני לא מצטער לא על הדרך שעשיתי קודם להסבה המקצועית וכמובן לא על הדרך שאחריה. גיל 28 נראה לי מתאים כדי לא לדעת עדיין מה את רוצה לעשות בחיים. תוחלת החיים כיום עוברת את גיל 80 ויש לך באמת הרבה שנים להחליט, לחוות ומן הסתם גם להישחק עם ההחלטה הבאה שתקבלי ואולי להחליף גם אותה. העניין הוא לקבל את הדברים יותר בקלות ולזרום למקום שמתאים לך. בהחלט יכול להיות מתאים לקבל ייעוץ והכוונה מקצועיים, למשל במכון הדסה או אצל פסיכולוג תעסוקתי. אסיים עם מה שהתחלתי, את תחושת הכישלון והכעס וכנראה את האופן בו את תופסת את עצמך הייתי שם בראש הרשימה, לא משנה איזה מקצוע תבחרי, הרי את עצמך תמצאי בכל מקום ואולי כדאי לפנות לייעוץ פסיכולוגי דווקא בשביל ההיבט הזה. בהצלחה בכל מקרה ד"ר אורן קפלן
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
