זוגיות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום למרות ששאלה זו אינה בדיוק לפורום-אשמח לשמוע דעתך.שלום לאחותי יש בן החי בחו"ל. יש לו חברה תיאלנדית מזה 4 שנים. הבן אומר שהוא אוהב את חברתו, טוב לו, וכללית הוא לא אוהב את החיים בארץ. שאלתי- אחותי מאאאאאד מאוכזבת מהעניין שלבנה יש קשר עם תיאלנדית.היא לוקחת את זה ממש קשה. אני אומרת לה שהיא צריכה לשמוח שלבנה יש ספור אהבה.שטוב לו.היא רואה את זה גם במבט לעתיד- ילדים שהם חצי-חצי ולדעתה זה יהיה ניתוק הדרגתי מהמשפחה. מלבד המרחק (שבכל מקרה הוא לא רוצה לחיות בארץ), אני לא רואה בעיה, ובאמת להיפך. הם אוהבים. האם היא צודקת?איך ניתן לעזור לה בכל מקרה לקבל את זה ברוח קצת יותר חיובית. גם לבן לא נעים שהיא כל כך מתנגדת לקשר ולוקחת את זה כאילו קרה קרה משהו רע. מה דעתך? תודה מראש.
לימור שלום אפשר להבין את אכזבתה של האם, במיוחד מהעובדה שהילד גר רחוק. אולי היה לה קל יותר אם היה מתגורר עם בת זוגו כאן בארץ ואז היתה יכולה ללמוד להכיר אותה ולאהוב אותה יותר. כל שתוכלי לעשות זה להסביר לאחותך שבאופן שבו היא מגיבה היא בצורה מסויימת מרחיקה אותו עוד יותר. אי אפשר להילחם בתחושות ורצונה בקרבתו של בנה מובנת. עם זאת, היא צריכה לנסות ולתת לו מסרים שהיא מקבלת אותו ואת דרכו באשר הוא, וכך אולי תקרב אותו במידה מסויימת חזרה, לפחות ברמה הרגשית. בברכה ד"ר אורן קפלן