יחסי מטפל מטופל

המטפל שלי אינו מאפשר שום קשר מעבר ל 50 הדקות שאני אצלו. הוא שומר מבחינתו על גבולות מאוד ברורים. אין שיחות טלפון בין פגישה לפגישה, והטיפול לא גולש אף פעם מעבר ל 50 הדקות, גם אם מגיע רגע מאוד קשה בדקה האחרונה. יוצא שלפעמים נורא קשה לי בין פגישה לפגישה. כשהבאתי את זה לטיפול הוא אמר שזו היא מסגרת הטיפול. הפגישות עצמן יעילות ומועילות. אני יודעת שכל מטפל נוהג אחרת מבחינת השמירה על גבולות הטיפול, אבל אשמח לשמוע מה דעתכם ומה נסיונכם בנושא. וכמובן - מה דעתך ד"ר קפלן. תודה רינת

שלום לך, אני התחלתי טיפול פסיכולוגי לפני כחודש. המצב אצלי שונה לחלוטין משלך , הפגישות שלי בד"כ גולשות עד לעשר דקות יותר. לאחר שהתחלתי את הטיפול חטפתי התקף חרדה......... ולכן הפגישות היו יותר תכופות , הפסיכולוגית בקשה שאני יתקשר אליה לדווח מידי פעם מה שלומי, ומשלא התקשרתי היא התקשרה אלי. באופן כללי היא מאוד עסוקה אך כשמתקשרים אליה אם היא אינה יכולה לענות היא תמיד חוזרת בחזרה. בתחילה חשבתי להפסיק את הטיפול שלי מפחד לחשוף דברים שלא רציתי , וכן מפני מצבי שהחמיר, אני חושבת שבגלל היחס והדאגה הכנה שלה אני ממשיכה ללכת אליה (בתדירות נמוכה יותר) ואני זו שמרויחה מכך. אני לא יודעת מה המצב הרצוי מצב כמו שלי או שלך, מענין מה ד"ר קפלן חושב. אנונימית

כמו כל קשר, גם לבן אדם השני יש את דרך העבודה/התקשרות שמתאימה לו. במקרה של טיפול ברור שנכון יותר לדבר על דרך עבודה. אולי למטפל שלך מאד נחוץ הזמן בין הפגישות. כדי לרשום מחשבות לגבי הפגישה, כדי לשתות משהו, וכדי לקבל את המטופל הבא רענן. מצד אחד זה מטריד לחשוב על המטופל שאחריך, אך מצד שני, אם זוהי אכן הסיבה לחוסר הגמישות כפי שאת רואה אותה, את יכולה לשמוח על כך שהוא מגיע לפגישות איתך מוכן וממוקד. אני אישית חושבת שטוב אם יש מעט גמישות. היא נותנת הרגשה של קשר יותר חם ואכפתי. כאשר אני זקוקה להעביר משהו או לשנות/להקדים/להוסיף פגישה אני מתקשרת ומשאירה הודעה. כאשר הוא חוזר אלי, זה לרב באמת רק לשיחה קצרה שמטרתה תיאום. אבל היתה תקופה שהייתי במצב יותר.... משהו (קשה כנראה) ואז הוא גם הציע פעם אחת לשוחח איתי בזמן אמת (זה היה ערב אחד, אחרי פגישה), ודוקא אני סירבתי משום שהיה נראה לי שכל מה שקורה צריך לקרות בתוך גבולות הפגישה, וגם כי כבר הרגשתי טוב מזה שהוא היה מוכן לכך. לגבי זמן - אני לגמרי לא הסתדרתי עם ה-50 דקות. זה היה לי קצר בטירוף. ושאלתי לגבי מעבר לפגישות של שעה. חשבתי על כך גם - הסיבה שהפגישות נמשכות 50 דקות, שזה יש לציין נתח מוזר של זמן, נובעת מסדרי העבודה של המטפל. כל מטופל יכול לבוא בשעה עגולה, וזה אולי יותר נח לקבוע כך, אבל זה לא נובע מהצורך של המטופל עצמו, אלא מהצורך של המטפל בהפסקה. בקיצור, לשמחתי הוא הסכים, למרות שלקח כמה חודשים לסדר את זה. אז אני מודה לו על הגמישות בעניין הזה, אבל הפגישות לא נמשכות מעבר לזמן שיש. אני גם לא רוצה, מרב חשש להתקל במטופלים אחרים :) מה שגם קרה... אני חושבת שהרבה פעמים אנחנו לא זקוקים לדבר עצמו - אנחנו לא זקוקים לעוד שיחות טלפון או לפגישות שמתארכות - רק לדעת שאם היינו באמת זקוקים לזה - היה מקום לגמישות. אני ממליצה לך לדבר איתו על זה.

מה שמפריע לך לדעתי זה לא החריגה מהגבולות עצמם, אלא מה שעומד מאחורי זה. העובדה שיש בנתינה מעבר לגבולות הטיפול משהו אישי. יש יחס אישי בלגלוש כי את יודעת שזה על חשבון זמנו הפרטי, כנ"ל הטלפונים. תחשבי למה מגיעים רגעים קשים בדיוק דקה לפני סיום הטיפול... אני הייתי מציעה לך לדבר איתו על זה, לפתוח את השאלה:למה מטריד אותי כל כך היחס הזה שלך אלי, ולדבר על כך יותר מאשר מה שהוא אמר שאלו הם גבולות הטיפול, כי בסופו של דבר אלה הם באמת גבולות הטיפול. אפילו שנראה לך שדיברתם על זה, אם זה עדיין מטריד אותך כנראה זה לא דובר או הובן מספיק, סך הכל את מתארת כן פגישות יעילות וטובות. אם קשה בין טיפול לטיפול אפשר לנסות לקבוע פגישה נוספת או לכתוב את הדברים ולבוא איתם לפגישה הבאה. גם על כך את יכולה לשאול אותו מה הוא מייעץ לך לעשות.

רינת שלום את נושא הגבולות כדאי לחלק לשני היבטים. ראשית יש גישות שונות בפסיכולוגיה אבל תמיד יש דגש ודיון על נושא הגבולות. ישנה הסכמה די גורפת שגבולות הן דבר חשוב בכל קשר בין אישי ובמיוחד בקשר טיפולי. גבולות אינם רק דבר מגביל ומפריע אלא גם משהו שאפשר להישען עליו ומונע בלבול והפרעות מיותרות. הגבול הוא בד"כ שטח אפור ולא חד משמעי. כאן יכולים להיות הבדלים גדולים בין אנשים שונים ובין מטפלים שונים. המטפל שלך בוחר בגישה שמרנית של הצבת גבולות מדוייקים וברורים ויש לו לכך ללא ספק גם סיבה והסבר. מאחר והטיפול עוזר לך אני מציע לקבל את הכללים שלו בעניין הזה. אבל כאן נכנס נושא שני והוא לא השאלה על מהות הגבולות אלא היכולת שלך לבקש עזרה כאשר הדבר באמת נדרש. למשל, לבקש פגישה נוספת אם ישנה מצוקה או כל פתרון אחר שיוסכם על ידיכם. בהחלט ניתן בתוך כל מסגרת של גבולות לסכם מהי השיטה בה את יכולה לקבל תמיכה ואין לי ספק שיש פתרונות לבעיה מסוג זה. אני מתאר לעצמי שהנושא יקבל גם התייחסות ברמת התהליך שקורה בתוך הטיפול, אבל בחוזה הטיפולי שלכם צריך להיקבע גם הדבר הזה. בברכה ד"ר אורן קפלן

תודה לכולם! רינת