הצילו

בשבוע האחרון משהו קרה לי ואני לא יודעת להסביר אותו. אני מתוחה כל הזמן, לפעמים בצורה זוועתית ולפעמים בצורה מתונה יותר אבל לא היה לי רגע לא מתוח כבר 8 ימים. ברמה הפיזית זה מתבטא בלחץ בחזה ובתחושה של גוש בגרון שלפעמים גם גורם לחוסר תיאבון, ומידי פעם גם שלשולים. ברמה הריגשית אני מרגישה מבוהלת ולא יודעת ממה, מתוחה מאד, חסרת בטחון עצמי ואני חשה כאילו אני מנותקת מהסביבה, כאילו אני הולכת ליד החיים ולא ממש חיה אותם. זו תחושה איומה והכי גרוע שאני לא יודעת מה הביא אותה. זה כבר קרה לי בעבר בתקופה שאמי חלתה קשה ועד שנפטרה ומאז אני מטופלת בסרוקסט ואצל פסיכולוגית. היו לי גם ימים קשים שהלכו ובא אבל לא ברמות כאלה. אני מרגישה ממש שבורה. קשה לי לתפקד בעבודה או בלימודים. אני מרגישה שלא בא לי לעשות כלום מרוב לחץ - לא להישאר בבית ולא לצאת וכל מה שאעשה מלחיץ אותי. אני לוקחת מידי פעם קלונקס אבל חוששת להתמכר ולכן לפעמים מעדיפה לסבול מאשר לקחת עוד כדור. אין לי כסף לטיפול יותר מאשר פעם בשבוע וזה מאד קשה לי. אני גם חוששת שאני מעמיסה על בעלי את הבעיות שלי וחוששת שיימאס לי אם כי הוא מאד סבלני ואוהב ומזכיר לי כל הזמן שלא יימאס לו. אני חוששת שאתמוטט. מה עושים?

לשתות משהו עם חברה. אולי ערב אחד ללכת לסרט חביב עם בעלך. כל מה שאת לא חייבת לעשות כרגע - תשימי בצד. רק כדי שהגוש הזה שיושב לך על החזה קצת יתמוסס ותוכלי להרגיש שוב כמו עצמך.

רונה שלום את מגיבה כנראה למשהו שקרה, פנימי או חיצוני, שאולי אינך מודעת אליו כעת. חשבי מה קרה בשבוע האחרון, האם זה מועד שמתקשר לעבר, האם אירוע שפתאום עורר משהו וכו'. אני מציע לך להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל ולקחת בכל זאת תרופה שתרגיע ברמה המיידית כדי שתעברי את הימים הללו את שתרגישי מעט יותר טוב. לא תתמכרי מזה. חרדה היא תופעה של גלים עולים ויורדים וכנראה כעת את בגל עולה. אם תוכלי לגלוש איתו עם פחות התנגדות ואימה תראי שהוא פוחת לאיטו ונרגע לבד. הרימי טלפון הן לפסיכולוגית והן לפסיכיאטר והתייעצי עימם, לשם כך הם קיימים, כדי לעזור גם ברגעים הקשים ביותר הללו. בברכה ד"ר אורן קפלן

האם יש סיכוי להתגבר על החרדות האלה לתמיד או שנגזרתי לחיות בין הגלים?