מותר לי לפעמים?

אני לא מבינה כלום. אפילו שהקשר הוא טיפולי, הוא קשר חדש, שמהר מאוד מרגישים קירבה ובוטחים ומשתפים ואוהבים אפילו כי אי אפשר שלא. ורוצים עוד. אבל אז יש מיליוני כללים וחוקים וגבולות - מותר לי לבוא רק פעם או פעמיים בשבוע, אסור לשאול שאלות אישיות או אישיות מיד, אסור לי לחבק שמתחשק לי, אסור לי להרים טלפון לשאול לשלומו שאני תוהה על שלומו, או לשאול שאלות מטופשות כמו איך הוא אוכל את ה"מילקי" שלו? הקשר הוא ויהיה לעולם קשר שהוא הרופא ואני החולה ובחיים לא נשב בשנקין על קפה הפוך ועוגת שוקולד ונתענג אחד מחברתו של השני. אם זה קשר מיוחד אז למה אין לו רגשות מיוחדים מותאמים, כמו רצון לראות אותו רק פעם בשבוע, שזה ילך די טוב עם הכללים...? למה אי אפשר לפסוח על הקטע הזה ולהתרכז רק בטיפול ובלהרגיש יותר טוב?

שלום לך אפרוחית אם הכל היה עובד לפי הספר יתכן שהיה אפשר לפסוח על הקשר האישי שנוצר ולהתרכז רק בטיפול. אבל מהו הטיפול? כנראה שאנחנו כבני אדם לא יודעים לפסוח, אחרת היינו כבר מסתדרים לבד בלי הטיפול. נכון שבקשר הזה יש גבולות שכנראה הכרחיים כדי לשמור אותו כך שיהיה טיפולי. בסיטואציה אחרת בחיים אולי הייתם חברים ואוכלים ביחד את העוגה בשנקין. ואולי הוא כל כך אטרקטיבי במיוחד בגלל שהחברותה בשנקין אינה אפשרית. והרי מה שאינו אפשרי הרבה יותר קוסם ממה שזמין. זה לא שהוא רופא ואת חולה, אבל זה בהחלט מצב שבו את מחליטה להתמסר לתהליך למען עצמך בלבד. ההדדיות שכל כך קוסמת למראית עין היתה הופכת לעול כבד אילו באמת היתה כה חסרת גבולות. ולשאול? אפשר לשאול הכל. אני לא בטוח שהתשובות תתאמנה תמיד לציפיות, אבל הכל (כמעט) פתוח. שבת שלום.

בוקר מצוין, ברור לי הצורך בגבולות, ברור שהטיפול היה נראה אחרת או לא נראה בכלל אם לא הכל היה מסודר כך, ברור גם שדבר לא אפשרי קוסם יותר - אם הכל כך כך ברור - למה בכל זאת יש את הרצון להכיר את הצד השני ולא להסתפק בהתמסרות לטיפול שכוללת בעצם לא להכיר את הצד השני? "להתמסר למען עצמך בלבד" - אין עוד סוג כזה של קשר בעולם. אני לא יודעת איך עושים כזה דבר, ואז באופן טבעי עולים כל אותם רצונות כמו בכל קשר אחר עם אנשים, גם אפלטונים כמובן. הסקרנות על הצד השני (יותר איזה איש הוא מאשר מעשיו) ושאר ירקות. להתמסר אומר להניח לכל שאר הרגשות, ולשים אותם איפשהו (איפה?) הבעיה היא שההתמסרות היא כן הדדית. הוא מתמסר למען עצמי בלבד גם כן, וגם קשר כזה אין בעולם חוץ מהקשר הטיפולי, אז אולי זה מה שקוסם ולאו דווקא הבלתי אפשריות? אני יודעת שאני שואלת שוב את אותו הדבר, וכנראה שאין ממש תשובה שתשקיט את השאלה. (מה הסגיר אותי השאלה או הנוצות?)(שתיהם תהיה תשובה מצוינת).