עלבון

שלום ד"ר קפלן, אני אדם כבן 50, חי בגפי, ואין לי קרובי משפחה. ביום שבת טלפנה אליי ידידה שלי (גרושה הגרה עם אמה המבוגרת) והשאירה לי הזמנה לבוא אליהם לליל הסדר. ביום ראשון דיברנו, תוך כדי כך פלטתי שבשבת היה לי חום אך כעת הוא ירד וההזמנה נשארה בעינה, אף הלכתי וקניתי מתנה סמלית. ביום ראשון בערב טילפנה אליי אמה של אותה ידידה, שעה שהיא לא הייתה בבית, וביקשה ממני לא לבוא מחשש שאני עדיין חולה ואדביק את הנין שלה, תינוק שלדבריה סובל מדלקת אזניים. הגבתי בצורה קורקטית ומנומסת, אך מה שהרגיז אותי היה שהאם לא הסתפקה בהעלאת החשש הזה אלא התנהגה בצורה ערמומית וצבועה: ראשית, היא התקשרה מאחורי גבה של ידידתי; שנית, היא העלתה "חשש" מלאכותי שמא גם אני עלול להידבק מהתינוק (דבר שהעמיד אותי קצת כמו אידיוט - קשה לי להאמין שהיא האמינה בעצמה לזה); ושלישית, במקום להסתפק בהודעה הלא נעימה הזו, היא הוסיפה ושפכה עליי את כל בעיותיה הרפואיות כאילו עולם כמנהגו נוהג. גם בשבת וגם אתמול ידידתי לא חדלה להתקשר אליי (יש לי צג שיחה מזוהה ולא השבתי לקריאותיה), טלפון אחרי טלפון, כנראה מתלבטת מה להשאיר לי בתא הקולי ובסופו של דבר השאירה הודעה. אני מסוגל להבין את החשש שאדביק את התינוק, למרות שהבראתי לחלוטין, משום שגם הידידה וגם אמה היפוכונדריות בצורה קיצונית. למשל, אני סובל מתשישות כרונית ונתגלה אצלי נגיף רדום של מחלת הנשיקה, שקיים בצורה הזו אצל רוב האוכלוסייה וידידתי נמנעת מלשתות אצלי מחשש שתידבק וזאת גם אחרי שהבאתי לה במיוחד אישור מרופא המשפחה שלי שהווירוס קיים בצורה רדומה ואינו מדבק. מה שפגע בי יותר הוא החתרנות, הערמומיות והצביעות בהתנהגותה של האם. אין לי כוח לענות לטלפונים של ידידתי, חשבתי אולי לכתוב לה מכתב ולומר לה שאני לא כועס עליה, שאני מפריד בין התנהגותה של אמה ובין הקשר בינינו ואני מבין שהייתה לכודה, אך כרגע קשה לי עדיין לדבר. מה דעתך? האם יש כאן אכן מקום להיפגע בהתחשב בהיפוכונדרייה של המשפחה הזו? האם הם היו צריכים להתגבר על עצמם לאחר שכבר הזמינו אותי? האם להמשיך בקשר עם הידידה? תודה וחג שמח, אילן

אילן שלום המקרה הספציפי הזה מסמל כנראה מערכת יחסים די סבוכה. אתה גם מרגיש מרומה עם עוצמת רגשות גבוהה מאוד. סביר להניח שאופי היחסים הנוכחי ימשיך גם בעתיד עם המורכבויות שלו. תצטרך לשקול האם תרצה להמשיך ולהנות מחברתה של ידידתך עם המחיר של המורכבות או שעדיף לך להישאר בגפך עם פחות סיבוכים ועלבונות. יתכן כמובן שלא מדובר רק בדבר מקומי אלא בשאלות שמעסיקות אותך גם במערכות יחסים אחרות בחיים, אך זה מעבר כמובן שמה ששאלת ולמה שהפורום יכול לתת לו מענה. כאן ייעוץ פסיכולוגי עשוי להתאים. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום ד"ר קפלן, תודה על התשובה. קצת הופתעתי על ההערה בקשר לעצמת הרגשות הגבוהה ועל ההפניה לטיפול. למעשה, האינסטינקט המיידי שלי אמר לי שמדובר במשפחה בעייתית, הן מבחינת הקשר בין ידידתי (האפלטונית אגב) ובין אמה והן מבחינת ההיפוכונדרייה הקיצונית העוברת מדור לדור במשפחה זו והפגיעה שלי הייתה קצרה וקטנה יחסית. לעומת זאת, כאשר סיפרתי את המעשה, כמעט ברמה של קוריוז, לכמה אנשים הם נדהמו/הזדעזעו והיה להם ברור שבמקומי הם היו מנתקים קשר כזה ואף אמרו לי שאני מגלה סלחנות רבה מדיי כלפי אותה היפוכונדרייה. במילים אחרות, המסר היה שמדובר באקט מאוד לא נורמטיבי ואני מגיב בקלות רבה מדיי, כך שאני מאוד מתפלא על נקודת המבט שלך שאני מעניק לה משקל רב, אחרת לא הייתי פונה. אילן