פחד ובדידות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום לך ד''ר אורן אני חושב שאתה זוכר אותי..אני כתבתי פה הודעה לפני כמה ימים על חברה שעזבה אותי לטובת מישהו אחר ושאני לא יודע מה לעשות...טוב אז דוקתור אני דיברתי עם אנשים כפי שאתה יעצת לי אבל אחרי שאני דיברתי עם אנשים אלה אז אני חושב שהם צודקים כשהם אומרים לי לשכוח את מה שקרה אבל ד''ר ביני ובין עצמי אני לא יודע מה לעשות אני לא יודע מה לחשוב...כל מה שאני רוצה שהיא ואני נחזור לדבר יחד כי אני אוהב אותה ד''ר אוהב אותה ...אני אוהב אותה מאשר את עצמי..בלילה אני מתפלל למענה מקווה שאצלה הכל טוב...בלילה אני גם מתפלל שהיא מצאה את האדם שיאהב אותה ויכבד אותה ואז אני מתחיל לבכות כי אני רוצה שזה יהיה אני שיאהב אותה ויכבד אותה..ד''ר אני עשיתי כפ שאמרת לי וזה לא הלך לי ..לפעמים אני אומר לעצמי את הלב שלי נתתי לה וזה לא הלך..אני אפילו לא חושב על בחורות אחרות..אני לא נכנס לצ'טים כדי לדבר עם בחורות אחרות וכל רצוני לדבר איתה.. ד''ר אני נואש אני לא יודע מה לחשוב הפחד התחיל לבוא אליי בהבזקים ובכל הבזק שהוא בא אני עומד חסר אונים נהיה כמו בול עץ בא לי לבכות..אולי הכל יעבור אמרתי לעצמי אבל זה לא עוזב אותי כל הרגש שלי אליה ד''ר בבקשה תייעץ לי תודה
הייי ד"ר אני כותבת לך כי אני לא יודעת למי לפנות...אני יש לי בעיות משפחתיות ובעיות בבית-הספר וגם עם מי שאני אוהבת..ואני לא מצליחה לעשות כלום אני כל הזמן מנסה להיות לבד כדי להתרחק מהבעיות שלי וכשאני לבד אז אני כל הזמן חושבת עלא הבעיות האלה ואז אני בוכה..ולא עושה כלום..ואין מה לעשות כדי לפתור אותן...ואני לא יכולה לספר לאף אחד אפילו לשני הבחורים הכי אהובים עליי כי יש לי בעיות גם עם כל אחד מהם...אני מספרת לך את הספור הזה ואני לא יודעת אם זה בתחום העבוה שלך אבל כשאני כותבת אז אני רגועה קצת..אבל באמת ד"ר אני ביום רק יושנת 3 או 2 שעות לא יותר ואני יש לי מתחת לעין משהו שחור ואמרו לי שזה נמצא בגלל שאני לא יושנת שעות מספיקות לגוף שליי..אבל אני לא מצליחה לישון ולא מצליחה לחיות בחיים כאללהה...חיים מאוד קשים..ואני אין לי כוח לדברים קשים..ואני גם רוצה לספר לך שאני יש לי בעיה שאני אוהבת להעניש את עצמי ואני לפעמים כשאני בוכה אז אני מביאה סכין ומתחילה לכתוב על הגוף שלי וזה באמת אנו כואב..אני כותבת רק במקומות שאף אחד אנו רואה אותם(רק אני) ואז כל הגוף שלי מתמלא בדם ואני לא יודעת מה לעשות..אבל זה הוא הדבר היחיד שמרגיע אותי........באמת ד"ר תעזור ליי...אתה התקווה היחידה שנותרה לי..ואני סומכת עליייייךך ועל אלוהייייייים..ואני מחכה לתשובה שלך..ואני מקווה שזה יהיה בקרוב.. תודה טלי
הייי ד"ר אני כותבת לך כי אני לא יודעת למי לפנות...אני יש לי בעיות משפחתיות ובעיות בבית-הספר וגם עם מי שאני אוהבת..ואני לא מצליחה לעשות כלום אני כל הזמן מנסה להיות לבד כדי להתרחק מהבעיות שלי וכשאני לבד אז אני כל הזמן חושבת עלא הבעיות האלה ואז אני בוכה..ולא עושה כלום..ואין מה לעשות כדי לפתור אותן...ואני לא יכולה לספר לאף אחד אפילו לשני הבחורים הכי אהובים עליי כי יש לי בעיות גם עם כל אחד מהם...אני מספרת לך את הספור הזה ואני לא יודעת אם זה בתחום העבוה שלך אבל כשאני כותבת אז אני רגועה קצת..אבל באמת ד"ר אני ביום רק יושנת 3 או 2 שעות לא יותר ואני יש לי מתחת לעין משהו שחור ואמרו לי שזה נמצא בגלל שאני לא יושנת שעות מספיקות לגוף שליי..אבל אני לא מצליחה לישון ולא מצליחה לחיות בחיים כאללהה...חיים מאוד קשים..ואני אין לי כוח לדברים קשים..ואני גם רוצה לספר לך שאני יש לי בעיה שאני אוהבת להעניש את עצמי ואני לפעמים כשאני בוכה אז אני מביאה סכין ומתחילה לכתוב על הגוף שלי וזה באמת אנו כואב..אני כותבת רק במקומות שאף אחד אנו רואה אותם(רק אני) ואז כל הגוף שלי מתמלא בדם ואני לא יודעת מה לעשות..אבל זה הוא הדבר היחיד שמרגיע אותי........באמת ד"ר תעזור ליי...אתה התקווה היחידה שנותרה לי..ואני סומכת עליייייךך ועל אלוהייייייים..ואני מחכה לתשובה שלך..ואני מקווה שזה יהיה בקרוב.. תודה טלי
טלי שלום מה שאת מספרת מצביע על כך שאת במצב לא טוב וזקוקה לעזרה. נטייתך לפציעה עצמית היא סוג של תגובה לסבל נפשי שחווית בעבר וגם כיום. הכאב של הגוף מחפה לכאורה על הכאב הנפשי. יש בתוכך כנראה הרבה דיכאון וחרדה וכל אלו משבשים את החיים שלך. את זקוקה לטיפול פסיכולוגי שילווה אותך לתקופה ממושכת ודרכו תוכלי הן להתייעץ לגבי הקשרים החברתיים שלך ובוודאי על דברים חשובים אחרים. תזדקקי לעזרת אדם מבוגר כדי להגיע לטיפול. הכי טוב לפנות להוריך, אבל אם יש קושי בכך נסי לשוחח עם יועצת בית הספר ואולי דרכה עם פסיכולוג בית הספר. בברכה ד"ר אורן קפלן
שלום האהבה איננה יכולה לחלוף במהירות כזו. אתה אוהב עדיין את בת זוגתך והמחשבות שמציפות אותך הן טבעיות. עם כל הקושי שבדבר תצטרך לתת לזמן לעשות את שלו, הן אם אתה רוצה לתת הזדמנות נוספת לקשר והן אם כדי לשכוח אותו ולהמשיך הלאה. אם אתה מרגיש שהעניין משבש את חייך תוכל לנסות לבקש מרופא המשפחה תרופה להרגעה לזמנים קשים. אי אפשר לקצר את התהליך, זה יקח או כמה שבועות עד שהעניין יציק פחות ואולי חודשים עד שתוכל להמשיך הלאה לקשר חדש. בברכה ד"ר אורן קפלן