אני לא יודעת מה אני רוצה\=

אני בת 17 וחצי בקרוב 18, לא עושה בגרויות לקוית למידה, עזוב את זה כרגע בצד, שנה אחרונה שלי עכשיו. אני ייסים עם 12 שנות לימוד, אקיצר אני גם רוקדת פעמיםי בשבוע סתם באיזה סטודיו אבל כבר 5 שנים וגם עוש ספורט במכון כושר קטן כזה ובייתי וכולם שם אוהבים אותי ואני ההכי שם וכולם תמיד מסיבב וכיף לי שזה ככה ואני מרגישה טוב כזה עם המוון המון ביטחון וכולם כזה אומרים לי שאני מקרינה שמחה ואושר ושכולם תמיד רוצים לדבר איתי ולהכיר אותי ועושה רושם מרשים ויפה, במכון כל כך מחמאים לי כל כך כיף לי שם, לפעמים אני אומרת היום אני לא יבוא אני צריכ הלתיחל ללכת פחות, ואז שאני הולכת אני יוצאת שם עם כזה חיוך אז אני אומרת לעצמי, למה נראה לי אני כל כך נהנת שם למה שאני הלך פחות מה קרה?!? המאמנת כושר והמיכרה הצעירונית כל כך אוהובת אותי אחנונ כל כך מחבורת אחת לשניה אני באה תמיד בימים ובשועת שהן נמצאות, עכשיו בהתחהל רציתי להיות מאמנת כושר, עכשיו לא, עכשיו אני רוצה להיות רקדנית ולהצרטף ללהקה כנראה של בית דני בתל אביב, אבל אני יודעת שזה יגזול ממני דברים ואני מפחדת שידעו שאני בעוד מקום איפה שאני רוקדת, ואני לא יודעת מה לעשות תמיד אפכת לי מה יחשבו על זה, לא משנה שגם אני רוצה למצוא עבודה, אז תגיד לי איך גם עובדים גם הולכים הרבה לכושר וגם רוקדים בשתי מקומות?

שלום ההתלבטות לגבי מכון הכושר כנראה מטרידה אותך מזה זמן. מהאופן בו את מציגה את הדברים גם בהודעה הזו וגם בהודעות הקודמות בולט הקונפליקט, האם להתמסר למה שאת אוהבת ורוצה או שאולי זה "יותר מדי" וצריך להפחית את הפעילות. את גם חוששת מהדחיה שאת עלולה לספוג אם תיקשרי יותר מידי לאנשים. אני חושב שלא כדאי לתכנן כל כך הרבה. הרי מצד אחד את חוששת שאין לך תוכניות מסודרות לעתיד אבל מצד שני יש לך המון פעילויות ודברים שאת עושה. תנסי אולי לזרום בקלות עם הדברים שקורים לך בלי לתכנן יותר מידי קדימה. נסי להנות ממה שעובר עליך ואולי המחשבות הטורדניות פחות יטרדנה אותך. בברכה ד"ר אורן קפלן