בעיה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
בשנים האחרונות אני נתקלת לא אחת בבעיה מול הוריי ואחיי כאשר שעות השינה שלי אחרות משלהם. הם ארבעה בגילאי בית הספר אשר קמים כל יום בשעה 7, ואילו אני צריכה לקום רק בשעה 9 ללכת לעבודה. מאחר שאני חוזרת הביתה בערך בשעה 7-8 בערב, אני מתייחסת ל6-7 שעות הבאות כאל הזמן היחיד שיש לי לעצמי במשך היום והולכת לישון יחסית מאוחר. בבוקר כשהילדים מתעוררים הם וההורים מתחילים לצעוק אחד לשני בכל רחבי הבית, שרים שירים וכו' מה שמפריע לי מאד. כשביקשתי להתחשב אמרה לי אמא שלי "כבר 7 וחצי בבוקר, צריך לקום. תפסיקי לישון מאוחר כל כך אז לא תהיה לך בעיה לקום בשעה כזו." הדבר גורם לי תסכול רב, כי כבר זמן רב זה שוכך ומתחיל מחדש. אני לא יודעת.. לי נראה כי בכל שעה ביום בו אדם נח ולא משנה אם זה בוקר, צהריים או ערב צריך להתחשב. מקרה שכזה לא רק שלא "מלמד" אותי ללכת לישון בשעה מוקדמת יותר, אלא רק גורם לי עייפות ביום למחרת ולכעס דיכאון ותסכול מבעיה לא פתורה שכזו. מה עושים?
חני שלום יש גם בעיה מאוד פרקטית. די מובן שאם רוב בני הבית קמים מוקדם יהיה רעש בבית. הפתרון צריך להיות לכן מאוד מעשי: לעזוב את הבית, לקנות אטמים, ללכת לישון יותר מוקדם, להשלים עם זה שאת קמה מוקדם. לא נראה לי שבמצב הקיים תוכלי לשנות משהו באורח החיים בבית, נראה לי שמבחינה מעשית יהיה קשה להשתיק את כל בני המשפחה בבוקר גם אם יהיה רצון טוב מצידם. בברכה ד"ר אורן קפלן