התפרצויות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לפסיכולוג שלום אני אמא לשלושה ילדים קטנים. עובדת. לפעמים ואולי ברוב הזמן אני האמא והרעיה שמנסה להיות מושלמת. סבלנית, משקיעה וכו'. אך יש לי פתאום כמו "נפילות מתח" שבהן אני לא יכולה לסבול את הבית שנמצא בשעות הערב בבלאגן, את המטלות שמחכות לי, את התינוק שבוכה, את המריבות בין האחים ואז... מגיעה התפרצות. התפרצות שלפי דעתי גובלת בטירוף. אני צועקת, מקללת, מותחת ביקורת, ואני פשוט לא אני. מרגישה שנמאס לי מהכל ושהכל פתאום קשה לי. לאחר ההתפרצות אני מכונסת בתוך עצמי ופשוט לא רוצה לדבר עם אף אחד. מה אני יכולה לעשות בשעה שאני מרגישה שההתנהגות הזו מתחילה להגיע, למה זה קורה לי בכזו קיצוניות? תודה פזית
שימי לב אם זה בתאריך מסוים לקראת מחזור זה מה שקורה לי והשבוע שמעתי על טיפות שנקראות רסקיו שמרגיעות (טיפות טבעיות) שווה לנסות , חוץ מזה זה באמת קשה ושוחק תנסי למצוא לך יום בשבוע שהבעל יגיע מוקדם ואת תצאי קצת עם חברה או לחוג מה שבא לך תאמיני לי השעתיים שלוש האלו לבד עושות נפלאות בי בהצלחה
פזית שלום ההתפרצויות כנראה מגיעות בנקודה שבה הדברים חוצים את הקווים האדומים שלך. סביר להניח שבדיעבד את מתחרטת ואולי חשה אשמה, אבל באותם רגעים את מרגישה כנראה שאף אחד לא מתחשב ברגשותיך ומתוך המצוקה מגיעה ההתפרצות. אין פטנטים מיידיים לתופעה. יש אפשרות להיעזר בטיפול פסיכולוגי בו תוכלי קודם כל לבדוק מדוע נוצר כזה עומס רגשי עליך וכן איך אפשר להרגיע אותו. יתכן שרגע לפני ההתפוצצות אפשר לספור עד עשר ולזוז למקום אחר בבית עד שתרגעי. נשאלת גם השאלה מה מקומו של בן זוגך במה שקורה וכמה תמיכה את מקבלת ממנו כדי למנוע את המצבים הללו. ברור שזו תגובה שמגיע ממקום כואב ופגוע ולא מתוך עוצמה. צריך לבדוק איך את יכולה לרפא את אותו מקום כואב כדי שלא תצרחי כל פעם מחדש כשמישהו נוגע בפצע. בברכה ד"ר אורן קפלן
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
