שינה ופחדים

בוקר טוב, השאלות נוגעות לבני בעז, בן ה 3 .(בבית יש גם אח בן שנה) עד לפני כחודש סדר השינה היה ברור ומסודר, מקלחת בקבוק, קצת טלויזיה סיפור בחדר, חיבוקים נשיקות ולישון(מדי פעם אמא תביאי לי...אמא אני רוצה ....-) ועכשיו משהו השתבש , הטקס ממשיך כרגיל אבל אין לצאת מהחדר עד שהוא נרדם ,לי נראה שהוא מפחד ממפלצות ושאר דימיונות, הוא לא אומר אמא תשארי איתי אני פוחד, יכול להיות שזה חוסר הביטחון שלי כי אני לא יודעת בדיוק מה עובר עליו, במשך היום הוא מדבר על נמרים ואריות אבל לא פוחד או משתתק וגם לא מפריע לו בשוטף. אציין שהולכים לישון ב2030 (קצת אחרנו את שעת השינה). בנוסף הוא משכים קום ב 530 , 6 בבוקר הוא כבר קם, אך עדיין עייף אחרנו את שעת השינה אך זה לא עובד, יש ימים נדירים בהם הוא מתעורר ב 7 (כך היה תמיד). זה הסיפור ואלה הן השאלות: אני רוצה לחזור לסדר השינה הקודם---ואיך אפשר לעשות את זה בלי הרבה בכי.?(שני הילדים ישנים בחדר אחד ואם הקטן יתעורר, קשה מאוד להרדים אותו חזרה). מה גורם לו לקום מוקדם בהנחה שהבית די שקט. והא עדיין עייף? הנושא השניהוא: לעיתים הוא נכנס למצב של בכי ולא לא לא לא לא לא, איך אני עוזרת לו בזה? הסיבות לכך לא עיקביות יכול להיות כל דבר. ושאלה אחרונה. מדי פעם הוא מחבק חזק למדי את אחיו הצעיר איך אני מסבירה לו את הגבול?

רוויטל שלום גיל 3 אופייני לתופעות שאת מתארת, כולל סיוטי הלילה, שינויים בהרגלי השינה, קשיים עם אחים קטנים וכו'. התינוק נעשה למעשה ילד עם רצונות משלו וצורך עז לבטא אותם. עם זאת, הוא עדיין חש קטן ופגיע ולכן מגיעים הסיוטים שהם ביטוי לחרדה שמלווה את השלב ההתפתחותי הזה. צפוי שבמהלך השנה הקרובה תמשיכו להתמודד עם סוג כזה של בעיות ויש סיכוי סביר שהדברים ירגעו מעצמם. בינתיים צריך להיות רגיש אליו מצד אחד, להקשיב לחרדות ולהחזיק את היד, עם זאת לשים את הגבולות ולכעוס במקומות בו ה"דובי לא-לא" מתחיל להגזים ולחצות קווים אדומים שלכם. צפו להתקפי זעם בעקבות הצבת הגבולות אך הם חשובים מאוד. לגבי האח הצעיר פשוט צעיר לעשות הדגמה כיצד לחבק נכון. ליזום זאת בעצמכם במצבים שונים ולהראות היכן הגבול בין אהבה ללחץ. בברכה ד"ר אורן קפלן