שאלה

ד"ר שלום רב לך אני חייל אחי התאבד במהלך שרותו הצבאי ואבא שלי נפטר שנתיים לאחר מות אחי ז"ל התחלתי טיפול פסיכולגי בבסיס והרגשתי בגדול נורא מאוים בגלל תפקידה הצבאי של הקבנית בהיותה אשת צבא ובעלת כוח כולמר לא אוביקטיבית ומסוכנת בשבילי אז לא הייתי פתוח כלפיה והרגשתי אחרי טיפול יותר רע מאשר לא ללכת בכלל כרגע אני לא מטופל ומצבי בגדול הוא לא טוב אני עצוב מדוכא ופסימי נורא היה לי נסוין אובדי אחד אבל ברוך השם אני כבר לא חושב על זה. אני לקראת שחרור ואני מרגיש שבלעדי אחי ז"ל אני לא יכול להמשיך את החיים כי כל התכנונים שלנו היו ביחד ועכשיו אני צריך להתעלות על עצמי ולעשות את זה לבד ועם בכלל נוסף על הצרות אני לא מסתדר אם אמא שלי הורי היו גרושים וכל המן היא דואגת לקלל את אבא שלי גם אחרי מותו ואני אתן לך דוגמא שאבא שלי נפטר עשיתי לו כבוד ואמא שלי שאלה אותי עם גם במותה אני גם יעשה לה כבוד ד"ר יקר אשמח עם תיתן לי כיוון בחיים נ.ב דרך משרד הבטחון מגיע לי טיפול פסיכולוגי ל3 שנים בהיותי לצערי אח שכול תודה רבה לך

אושר שלום נשמע שאת באמת מחפש את האושר ובינתיים מתקשה למצוא אותו או אף את הדרך לשנות את המציאות בדרך אל האושר. המפתח איננו במשהו מיידי שאפשר לעשות מאחר ועברת טרואומות קשות בשנים האחרונות ובנוסף לקשרים מורכבים במשפחה הדבר יוצר רגישות רבה לתנודות במצב הרוח ולדיכאון. חשוב מאוד שתהייה בטיפול, וחשוב כמובן שתרגיש נוח בטיפול. מאחר ויש בידך אופציה לקבל טיפול במשך 3 שנים אני ממליץ לך לנצל את האפשרות הזו ללא עיכוב ולפנות שוב לטיפול. תוכל להיות הפעם קשוב למה אתה רוצה בתוך הטיפול והאם אתה מרגיש כימיה עם המטפל. חשוב שתוכל להרגיש נוח ופתוח ולכן טיפול במסגרת אזרחית עשוי להיות שונה ממה שהרגשת בצבא, למרות שגם את התקופה הזו חשוב יהיה בדיעבד להבין יותר. בברכה ד"ר אורן קפלן