טעות איומה

היתה לי חברה אמריקאית נהדרת מקסימה ומושלמת מכל הבחינות. חשנו כאילו נוצרנו זה לזו. הכל התחבר כמו שלא הרגשתי מעולם. גרנו ביחד באוקלוהומה כמעט שנה, במהלך לימודיי בארה"ב ונפלתי עד צוואר. חברתי רצתה להתחתן ולמסד חיים יחדיו, אולם לצערי הפרקטיקה וההגיון (אב ואם כל רוע), שיכנעו אותי להיפרד ממנה ולחזור לארץ למשפחתי ולחברי. עם חזרתי ארצה הכירה חברתי בחור חדש והתאהבה בו. מאז זה למעלה משנה שאיני ישן באופן סדיר, מצב רוחי מדוכדך ולעיתים אני אף מתקשה לנשום. כיצד עשיתי טעות כל כך איומה?? כיצד זלזלתי באהבה כה גדולה וחשבתי שאוכל להתגבר עליה? כיום מכה בי ההכרה כי אני בעצם מוכן להגר לארה"ב לתמיד ולמסד חיי עימה. אין לי בעיה למצוא שם עבודה ולהתפרנס, אני מתחבר בקלות למנטליות האמריקאית ותמיד אוכל לבוא לבקר בארץ את משפחתי. חברתי אומרת שכמו תמיד היא תישאר לאהוב אותי לנצח, היא יודעת שהייתי האהבה הסוערת בחייה, אולם כעת מאוחר מדי כיוון שהיא כבר המשיכה בחייה ונמצאת כבר בקשר מהותי עם החבר החדש. היא נקרעת מבפנים אולם שלמה עם הקשר בו היא נמצאת ונחושה להמשיך בו. איך יוצאים מהמצב אליו נקלעתי? כיצד אשיב לעצמי את הביטחון והאופטימיות בחיי?

רן שלום אם שניכם עדיין אוהבים זה את זה יתכן שזה לא מאוחר מדי, אבל לשם כך עליך לעשות צעד דרמטי וליסוע לארה"ב כדי לכבוש את ליבה מחדש. ברוב המקרים זה אכן מאוחר מדי ויש מקום לעבד ולקבל את האובדן על הקשר הנפלא שהיה ולחשוב כיצד להמשיך את החיים הלאה, להכיר בת זוג חדשה וללמוד מהניסיון. זה תהליך שלוקח זמן ויש תהליך אבל טבעי שעליך לעבור. כדאי בכל זאת להקשיב גם לאינטואיציה שלך שהרחיקה אותך מהקשר הזה, כעת כשאין לך אותו אתה מצטער אבל אולי היא באמת לא התאימה לך? קח גם אפשרות זו בחשבון. בברכה ד"ר אורן קפלן