חברה במצוקה

שלום, יש לי חברה מאוד מאוד טובה שהיא גם שותפה שלי. הבנתי שהיא גם בעברה הייתה בחורה דיכאונית ולאחרונה היא נמצאת במצב של דיכאון מאוד מאוד קשה, היא מגיעה הביתה ונכנסת ישר למיטה במצב של קיפאון והדמעות לא מפסיקות לזרום, אין לה כוח לעשות כלום היא זורקת כל מיני הערות על "סוף" היא אומרת שהיא בסדר ושאנחנו לא צריכים לדאוג כי זה בכלל לא משנה.. וכו'. היא נמצאת בטיפול אצל פסיכולוג שהיא טוענת שלא עוזר לה. הפסיכולוג הפנה אותה לפסיכיאטר אך היא מסרבת בכל תוקף לראות אותו!! ניסיתי לשכנע אותה אבל היא לא מוכנה לשמוע על זה! היא טוענת שהיא שונאת לדבר ועכשיו תצטרך לעבור את הכל מחדש ולספר הכל גם לפסיכיאטר. מה עליי לעשות?? מצבה בכי רע והוא לא מצב נורמלי! הצעתי הכל, הצעתי לבוא איתה ולהישאר בחוץ הצעתי לדבר איתו בעצמי... אני כבר לא יודעת מה לעשות אבל מה שכן היא חייבת לראות אותו. היא טוענת שהיא לא מוכנה לקחת שום תרופה. הסברתי שזה זה יהיה תקופתי וזה לא משהו שתצטרך לקחת כל החיים וזה גם לא אומר שהיא פסיכית! מה לעשות???

רותם, אף פעם לא להגיד שזה משהו תקופתי כי יכול להיות שהדיכאונות הם כרוניים והיא תצטרך לקחת תרופות לכל חייה. לדעתי, תדברי עם ההורים שלה ואם אין הורים בשטח, אז מבוגר אחר שאפשר לסמוך עליו. עדי

הבעיה היא שהיא לא רוצה שאף אחד ידע מזה גם ככה! אחותה יודעת מזה כי היא עובדת איתה אז זה נפלט לה ואני יודעת כי אני חולבת אותה לגבי מה שהיא עושה בנדון ומה שלא (אני אף פעם לא מחטטת יותר מידיי למה היא בדיכאון כי זה כבר אולי אישי וחודר מידיי). ואני פוחדת שהיא תגלה שדיברתי עם אחותה (מה שסביר מאוד להניח כי יקרה). ואם היא תגלה היא תסתיר את הבעיות שלה לא תגיד כלום ולא תאותת ולא כלום ועוד בסוף אני אמצא את הגופה שלה איפה שהוא!! וזה הדבר שאני הכי חוששת ממנו!

רותם שלום נשמע שאכן יש כאן אפשרות שמדובר בדיכאון קליני. צריך להבין שבדיכאון יש גם מרכיב ביולוגי כמו במחלה רגילה ולכן הטיפול התרופתי חשוב ויכול לעזור. גם דלקת אפשר להעביר בלי אנטיביוטיקה אבל זה לוקח יותר זמן והכאב חמור יותר. אם מדובר בדיכאון חברתך צריכה לקחת טיפול תרופתי והדבר אף יעזור להאיץ את יעילות הטיפול הפסיכולוגי אותו כדאי בכל מקרה להמשיך במקביל. אני מצרף קישור למאמר על חרדה בתוכו יש גם שאלונים למילוי עצמי. אני מציע שתתני לה לקרוא ולהעריך את מצבה, האם הסימפטומים המופיעים שם תואמים למה שקורה לה. בברכה ד"ר אורן קפלן http://www.psychologia.co.il/dep4not.htm