התיעצות

שלום , אני בת 26 ויש לי חברה בגילי שסובלת מכל מיני בעיות פסיכולוגיות ואף מטופל ע"י פסיכולוג באופן קבוע (וצורכת תרופות למניעת הדכאון והדיפרסיה) אין לה הרבה חברות ואני בין החברות הקרובות שלה והיא מרגישה מאוד תלותית בי ומתנהגת אלי כבן זוג באיזה שהוא מובן, בתחילה הרגשתי שזה בסדר ושאני צריכה לתמוך בה ולהיות לצידה אך עם הזמן היא גורמת לי להרגיש רע עם עצמי ואני מרגישה לחץ וחוסר סבלנות אליה ובגלל זה גם לסביבה, במידה ואומר לה או התחמק ממנה היא עלולה להפגע מאוד מאוד ואני לא רוצה לפגוע בה אך בבכל זאת איך ניתן להקל עלי ועדיין להשאר חברה שלה במינון הנכון.

היי את כל כך כך רגישה לצרכים של החרבה שלה ואת חברה טובה וזה נעים...:) מה שכן, את באמת צריכה לדאוג גם לעצמך, לכך שלא תהיי מוצפת רגשית מהמצב...שיהיו לך חיים ואנרגיות רגשיות גם לעצמך. את צריכה להחליט מה מתאים לך, ומה עמוס מדי ולהציב גבולות בהתאם. להגיד לה שאת עסוקה עכשיו, ותתקשרי אליה בהמשך, או שאת יוצאת כרגע וכו. כך, הדבר גם ייאפשר לה להתמודד עם דברים לבד קצת ולא להתיתלות כל הזמן על אחרים. אלה להעסיק את עצמה ולהיות עם הקשיים שלה גם קצת לבד. זה יכול לעשות גם לה טוב .

שיר שלום טוב שאת חברה טובה אבל גם חשוב שלא תהפכי בעצמך למטפלת של החברה שלך. ברגע שאת תפסיקי לקבל מהקשר הזה עבור עצמך והוא רק יהווה מקור לטירדה לא תוכלי להמשיך בתמיכה החשובה כל כך שאת נותנת לחברתך. צריך למצוא איזון עדין ולא פשוט, לשים גבולות ולדאוג לכך שיהיה לך נעים בקשר. אנשים במצבים קשים עלולים להיות תלותיים. לפעמים להעלות את הנושא בצורה ישירה אבל גם רגישה ואמפתית עשויה לעזור. אולי היא תוכל גם להתייעץ עם הפסיכולוג שלה כיצד לנהוג. בברכה ד"ר אורן קפלן