בעיות שינה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אורן שלום!! בתי בת שנה ושלושה חודשים. עד גיל שנה היתה ישנה במיטתה לילות שלמים, ללא התעוררויות. בתקופה האחרונה היא מתעוררת כ-3 פעמים בלילה על מנת שנגיע למיטתה (אנו עושים רוטציות ביננו). הבעיה היא שאיך שאנו רוצים לצאת מהחדר ,היא צורחת ומפילה בכוונה את המוצץ(מניפולציה שהיא מפעילה עלינו מכיוון שהיא איננה נרדמת בלעדיו. היא יודעת שכדי להרים אותו, אנו נגיע לחדרה). כל התעוררות כזאת נמשכת כשעה עד שעה וחצי,(היא לא רעבה,לא כואב לה שום דבר...) והיא גם לא רוצה למיטה שלנו,היא נרדמת עלינו בשכיבה על הבטן,בסלון( זה ממוטט,זה מעצבן,במיוחד שזה קורה יותר מפעם אחת!!!!!!! עד כדי כך שהלילה הזה הגעתי למצב שהרמתי עליה יד.. (כולי חרטה, כמובן..) שאלותיי הן: ממה לדעתך נובע השינוי בהרגלי השינה שלה? איך לדעתך עלינו להתנהג? האם לתת לה לבכות מספר ימים (בשיטת 5 הדקות)? אשמח מאוד אם תעזור לי, ליה.
ברוכים הבאים למועדון !!! הבת החמודה שלכם הגיעה לגיל בו היא מבינה שאפשר גם לעשות מניפולציות עליכם בהתאם לרצונה. כולם ממליצים לתת לה להמשיך לבכות בלי לבוא אליה , עד שתרדם שוב. יכול להיות שזה נכון, אבל צריך עצבים חזקים לעמוד בזה. אם תצליחו- כל הכבוד. תתנחמו בעובדה שכולם עוברים את השלב הזה. יש כאלה שמצליחים ויש כאלה שלא.
ליה שלום צריך אכן לנסות ולהבין מתי קרה השינוי ומה הביא אותו. לפעמים זה יכול לעזור בפתרון. עם ובלי הבנה, יש כאן מצב שמערער את היציבות שלכם ושל הבית ואכן יש צורך לפתור את העניין. הגישה ההתנהגותית של 5 הדקות (ואף יותר מכך) בד"כ פועלת בטווח של ימים ספורים. זה דורש עצבים של ברזל בימים הראשונים. בד"כ הורים פוחדים מהנזק שיגרם לילד, אבל למעשה הנזק הגדול ביותר קורה כיום כאשר אתם מאבדים את הסבלנות כלפיה וגם היא מתעוררת שוב ושוב כדי לקבל תשומת לב. עדיף לכל הצדדים הבכי קורע הלב ליומיים שלושה מאשר להמשיך במצב הזה עוד חודשים ארוכים. אני מציע להתחיל באמת ב-5 דקות ולמתוח את זה גם ל 10 או 15 דקות. כדאי למדוד את הזמן עם שעון כי כשהילדה בוכה זה נראה כמו נצח. כשמגיעים לחדר אין צורך לחזור על שיטות ההרגעה הישנות. צריך לומר שזה לילה ועכשיו ישנים, לתת ליטוף ולחזור לחדר ההורים. ניתן לקרוא את ספרו של פרופ' אבי שדה לישון כמו תינוק. כמו כן מעבדת השינה שהוא מנהל בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת ת"א נותנת ייעוץ להורים כיצד לטפל בשנת תינוקות וילדים. בהצלחה ד"ר אורן קפלן
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
