בעית זוגיות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ד"ר אורן שלום. רציתי להייעץ בקשר למצב שבו אני נמצא עם בחורה שאיתה אני בקשר שנתיים. הבעיה היא שאני מרגיש שהיחסים שלנו הפכו להיות יחסי אב-בת. וזה בגלל שלה אף פעם לא היה אבא... הבעיה היא שהיום אנחנו לא זוג אלה חברים ממש טובים, ואני מרגיש כלפיה אהבת אב מאוד חזקה, אני רוצה להגן עליה ולדאוג לה ולהיות איתה למרות שאנחנו לא מתאימים כזוג. בו בזמן אני יוצא עם נשים אחרות אבל אני תמיד חושב עליה שאני אפגע בה ושהיא תרגיש שאני נוטש אותה לטובת אחרות. ואני לא מסוגל לחשוב על לפגוע בה בגלל שאני תמיד רוצה שהיא תהיה מאושרת.... המצב מוזר כיוון שבשבילה אני באמת הכל- אמא, אבא, חברה הכי טובה ומאהב לפעמים, ואני לא יודע אם המצב הזה בריא או אמיתי... האם באהבה אמיתית יש תחושות של אב- בת? ומתי אני צריך לדאוג בקשר לזה? האם הפיתרון היחיד לצאת מזה זה לנתק את הקשר? כי אני לא רוצה בזה כי היא החברה הכי טובה שלי... אני גם שמתי לב שיש לי נטייה לרצות להיות מגן ואבהי לנשים שאני מכיר, ואני הייתי רוצה לדעת אם זה משהו מולד טבעי או שזה נובע מאיזה משהו בתת מודע. כי אם זה כן אז אני אטפל בזה... תודה מראש אריק
אריק לטנגו צריך שניים. לחברתך לא היה אב אבל אתה בוחר להיכנס לתפקיד האבהי ומספר שזה קורה לך גם בקשרים אחרים. לא מדובר בבעיה אלא בדפוס. הוא הופך לבעיה רק אם אתה רואה אותו ככזה ורק אם הוא פוגע בסופו של דבר בקשרים שלך. במקרה הנוכחי מובן שישנה בעיה. אתה חושב שאינכם מתאימים וגם יוצא עם נשים אחרות. לכאורה אתה מגן עליה אבל הפגיעה אח"כ עלולה להיות גדולה עוד יותר. נסה לבדוק עם עצמך ברצינות מה אתה רוצה מהקשר הזה והאם הוא מתאים לך. אם תוכל בדרך כלשהי לשתף אותה בתהליך הזוגי אולי הקשר יהפוך למאוזן יותר לשניכם. אם אתה מרגיש שמדובר כאן בדפוס שגורם לך קשיים בזוגיות באופן כללי יש טעם לפנות לייעוץ פסיכולוגי אישי כדי לברר במה מדובר ומה ניתן לעשות כדי לשנות את המצב. בברכה ד"ר אורן קפלן