מפתחת בעיה...

לד"ר קפלן שלום לאחרונה קראתי משהו שגרם לי להסתכל על עצמי ולהבין שאולי יש לי בעיה. אני כל הזמן חושדת באנשים שהם מדברים עליי, לועגים לי מאחורי הגב, עוקבים אחריי, צופים בי מרחוק, כאילו שאני אף פעם לא ממש לבד ושכולם יודעים משהו שרק אני לא יודעת ואף אחד לא מספר לי. כאילו שכולם נגדי ויודעים עלי הכל ואני כבר לא יכולה לסמוך על אף אחד. זה גורם לי לשנוא אנשים לפעמים ובעקבות משהו שקראתי פתאום הסתכלתי על עצמי אחרת- קראתי על מישהי שמתנהגת כך פחות או יותר וחברתה המודאגת תארה את הבעיה שלה והתיאורים נשמעו לי מוכרים ומדויקים מעצמי. אני כבר לא בטוחה האם לא לסמוך על אנשים או שמא המחשבות שלי הן לא צלולות ולא כדאי לסמוך עליהן. גם בעודי כותבת את המכתב הזה אני בלבטים קשים ומבולבלת מאוד- האם אני עושה מעצמי צחוק עכשיו ומתיעצת בעוד מישהו שמשתף פעולה עם כל השאר??! אני מבולבלת מאוד ולא יודעת את מי לשאול בגלל התחושות הנ"ל. איך אצא מהמצב המעורפל הזה? מה יכול לעזור לי, ומה בעצם הבעיה איתי? אודה אם תוכל לעזור לי.

השאלה באמת עד כמה זה מפריע לך ועושה רושם שזה מאד מםריע לך בחיי היומיום כי את לא סומכת על אנשים.וחושבת שכולם נגדך, מדברים עלייך, רוצים לפגוע בך..סוג של פראנואידיות.. אני מציעה לך לפנות לייעוץ מקצועי, לשיחות.אולי ימליצו לך על כדורים להתמודד עם הבעייה ..

לי שלום נשמע שאת באמת מבולבלת ממה שקורה, שאינך בטוחה האם מדובר בתגובה טבעית למשהו שקורה בחוץ או שהכל בראש שלך. העובדה שהבנת שמשהו משתבש בקשרים הבין אישיים שלך בגלל המחשבות הוא בהחלט צעד ראשון. כדי לברר במה מדובר ומה אפשר לעשות לגבי זה אני ממליץ לך לפנות לפסיכולוג או פסיכיאטר, לספר את מה שכתבת כאן ובעזרת איש המקצוע ניתן יהיה להבין ולהגדיר את הבעיה ואופן הטיפול בה. בברכה ד"ר אורן קפלן