דכאון

שלום לך. אני בת 23 , מטופלת בכדורים נגד דכאון ונגד מניה דפרסיה, אך אני מרגישה שהכדורים לא עוזרים לי והתקפי הדכאון שלי גוברים. אני לא יוצאת מהם וכל הזמן בוכה, לא מתרכזת בלימודים ואין חשק לעשות שום דבר, אני רוצה ללכת לשיחות אך אין לי כוחות ללכת ולתור אחר מטפל מתאים, אני יודעת שלא אסתדר עם כל אחד ואין לי כוח בכלל לחשוב על הדברים שאני "צריכה" לעשות. אני כבר לא יודעת מה לחשוב, למה הכדורים לא עוזרים לי, מה אני אעשה, איך אצא מהדכאון? אני מרגישה שאין לי למי לפנות שיעזור לי, אני גם ככה נטל על כולם ולא מצליחה כבר לתפקד בשום תחום כבעבר. זקוקה לעצתך...

שלום לך, אם הטיפול התרופתי לא עוזר, כדאי לפנות שוב להתייעצות עם הפסיכיאטר. אולי יציעו לך לשנות את התרופה או את המינון. חוסר המוטיבציה שאת מתארת באשר לחיפוש פתרון, הוא מאד אופייני לסובלים מדיכאון. אחד הסימפטומים השכיחים הוא ירידה ברצייה או במוטיבציה לעשות דברים. אל תתיאשי. ייתכן שעם השינוי בטיפול התרופתי, יגברו בך גם הנכונות והכוח. תרגישי טוב ! יעלה.

ג. שלום אני מסכים עם יעלה שעליך לפנות לרופא המטפל ולבחון אפשרויות לשינוי בתרופות. במידה ואת מתקשה לפנות ולמצוא מטפל מתאים אולי כדאי לבקש עזרה מההורים או מישהו קרוב אחר. אם לא תנסי בוודאי שלא תמצאי מטפל מתאים. את צריכה לקחת את הסיכון כדי שגם יהיה סיכוי לשיפור. תחושתך שאת נטל ושאין לך כוח לכלום היא חלק מהסיפטומים של הדיכאון ולכן חשוב כל כך שתהיי בטיפול מסודר. אני מצרף קישור למאמר על דיכאון http://www.psychologia.co.il/dep4not.htm בברכה ד"ר אורן קפלן