זקוקה לעצה ולעידוד

בזמן האחרון כלום לא הולך לי. אני אמנם נשואה באושר לבעל מקסים אבל נדמה שמלבדו אין לי כלום. היו לי שתי חברות והקשר איתן התפוצץ בריב גדול (אותו ריב) לפני כשנתיים והיום אין לי חברות ואני מרגישה מאד בודדה ומתקשה ליצור קשרים חדשים. המצב הכלכלי שלנו לא משהו בכלל ובעבודה אני בעמדה בכירה ומצליחה אבל העובדות האחרות לא אוהבות אותי בשל כך ויש הרגשה של תחרות לא נעימה מה שהופך את השהות בעבודה ללא אידאלית בכלל. וחוץ מהכל השמנתי בשנתיים האחרונות המון ואני מרגישה זוועה עם הגוף שלי ולא מצליחה להוריד במשקל (אם כי בתחום הזה לא התאמצתי מספיק לדעתי). אני מרגישה שכלום לא הולך לי ולא יודעת איך לצאת מהמעגל הזה, איך ליצור קשרים חדשים ולטפח את עצמי פיזית וריגשית מחדש. אני לא יודעת מאיפה להתחיל. נרשמתי ללימודים ולחוגים ואמנם הכרתי שם בנות מקסימות ונעים לי להיות שם אבל אני לא יודעת איך לפתח את הקשרים מעבר לזה. נדמה שאיבדתי את הכישורים החברתיים שלי. אני כמעט מיואשת. מה עושים?

כמה עצות:למה שלא תציעי לנשים שהכרת בחוגים לבלות ביחד ולשבת באיזה יום על קפה ועוגה? ככה יהיה לך זמן יותר לדבר ולהכיר אותן. תקבעי פגישות עם אנשים לשבת לדבר, לעשות איתם דברים שאת אוהבת. בנוסף תשקיעי בעמך מבחינה גופנית, פעילות גופנית עושה טוב מכל הבחינות. תחפשי פעילות גופנית שמתאימה לך. את יכולה להציע לנשים הללו גם לבוא איתך למשל להליכה.

פרח שלום אני לא בטוח שהמציאות השלילית שאת מתארת היא משהו שקשור לעובדות אובייקטיביות. איכשהו המציאות מקבלת את הגוונים השליליים שאת חשה ולכן אני לא בטוח ששינויים חיצוניים הם המפתח לפתרון. את מתארת בעל נפלא, מקום עבודה טוב, חברות חדשות מהלימודים, לכאורה, מה אפשר לבקש יותר? מאחר וכך הייתי בודק יותר בזהירות האם לא מדובר בתהליך פסיכולוגי שהוא בינך לבין עצמך ולא עם הסביבה. את כמובן יכולה לנסות להמשיך ולטפח את הסביבה החברתית, לנסות לעשות ספורט וכו'. עם זאת יש לי הרגשה שמדובר הפעם בתהליך יותר פנימי, ואם זה אכן הכיוון כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי. בברכה ד"ר אורן קפלן