נשיכות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
בני בן שנה וחצי, מזה מס' חודשים הוא נושך אותנו (ההורים), את המטפלת וילדים שנמצאים בסביבתו. זה קורה לו כשהוא מתלהב, כועס, או רוצה תשומת לב. אני מבינה שכנראה בגלל שהוא עדיין לא מדבר, הוא משתמש בנשיכות כאמצעי תקשורת, אבל אנחנו ממש מתביישים ללכת לאנשים כשכל הזמן צריך לעקוב אחריו. לציין, שאנחנו כרגע בשליחות בחו"ל והילד נמצא עם המטפלת כל היום, ומידי פעם עם ילדים אחרים. ניסינו לכעוס ברגע שהוא נושך, ניסינו לחבק ולהסביר, אבל כלום לא עזר. אנחנו נואשים, מה אפשר לעשות?
עינת שלום בשלב ראשון הייתי מציע לך לערוך יומן מעקב אחר התופעה. נסי לעשות זאת למשך שבוע שבועיים. נסי לכתוב בכל פעם שזה קורה מה קרה בדקות שקדמו לכך, האם אפשר לאתר סיבה ברורה לתגובה שלו, וכיצד הגבתם. יתכן שתזדקקו לייעוץ מקצועי מפסיכולוג ילדים או פסיכולוג התפתחותי אבל הנתונים שתאספו יעזרו לכם להבין יותר טוב מה קורה ולהתמודד הן בעצמכם והן בעזרת איש מקצוע. מנסיונו, התבוננות על יומן מעקב כזה מאיר הרבה פעמים את העניינים בצורה אחרת. אגב, כחלק מהעניין אפשר לשתף את הילד בכך שכותבים יומן סביב הנשיכות שלו ואפשר להסביר לו מה שאתם כותבים. למרות גילו הצעיר הוא עשוי להבין משהו מכך ולהגיב. בברכה ד"ר אורן קפלן
עינת שלום לי נראה באופן אישי כנראה יש קשר לשני דברים 1. לשינוי המקום כנראה שקשה לו להתרגל ובצדק 2. המצב שרוב הזמן הוא אצל מטפלת ולא איתכם לפחות שאחד מכם יוותר על שעות העבודה בחוץ ויהיה יותר עם הילד שזקוק לכם הוא כנראה מתוסכל מזה בי בהצלחה