תלישת שיער

בתי בת 10 החלה לתלוש שיער לפני כשנה וחצי מאז היא מטופלת אצל פסיכולוגית ומקבלת סרוקסט אך אין שינו במצב היא כמעט קרחת לחלוטין האם יש מקום לשנות פסיכולוג ואם כן איך עושים את התהליך עם ילדה ובכלל מה עוד אפשר לעשות בבבית יש הרבה תמיכה חום ואהבה התחושה שלי שהכדורים היא מקבלת 3 חודשים הורידה קצת את ההתעסקות בראש אך עדין היא תולשת .

שירה שלום תלישת שיער (טריכוטילומניה) היא סוג של הפרעה כפייתית ועלולה להיות עקשנית למדי. הבסיס הנפוץ לבעייה הוא סוג של חרדה ולחץ, ובהמשך פשוט כוחו של הרגל. הטיפול השכיח מתמקד בשלושה תחומים: טיפול פסיכולוגי התנהגותי/קוגניטיבי (ניתן גם לשלב היפנוזה) בניסיון להתמודד עם התופעה ברמה המיידית, טיפול פסיכולוגי דינמי שאינו יעיל בד"כ להפסקת התלישה בטווח הקצר אך יכול לעזור לטפל בתשתית הנפשית שעומדת מתחת לבעיה במקרים רבים, וטיפול תרופתי, בד"כ בתרופות נוגדות חרדה או דיכאון. אני מכיר מקרים שניתן טיפול תרופתי גם לילדים, צריך להתייעץ עם פסיכיאטר ילדים. היכולת להפסיק תלויה בין היתר גם במוטיבציה והנכונות להתמסר לטיפול. אתר מעניין בנושא הוא http://www.geocities.com/naamaled/index.htm אמנם אין הרבה על הטיפול הפסיכולוגי אבל יש מידע על הבעיה. התופעה הרבה יותר נפוצה ממה שנדמה, אבל בגלל הבושה שבעניין אין עליה דיווח רב. אני מציע לשוחח עם הילדה ולפנות איתה לייעוץ מקצועי. התופעה אינה עוברת מאליה רק כי אומרים לילד להפסיק ונדרשת התערבות מקצועית. אני מציע להתייעץ עם הפסיכולוגית לגבי שיטת עבודתה. אם מדובר בגישה דינמית כדאי לשמור על הטיפול במיוחד אם נוצר קשר טוב בין הפסיכולוגית לילדה מאחר והעניין לא רק להפסיק את הסימפטום החיצוני אלא גם את ההיבטים הפנים נפשיים שגרמו לו. עם זאת, להפסקת הסימפטום נדרש שילוב גם של גישה נוספת ואין כל בעיה לשלב שני סוגי הטיפול במקביל, במיוחד שהטיפול הממוקד הוא קצר מועד. הטיפול התרופתי נראה לי רלוונטי וכדאי להמשיך בו עוד תקופה עד לשיפור במצב, עם מעקב מסודר של פסיכיאטר ילדים. בברכה ד"ר אורן קפלן