יחס אישי בטיפול פסיכולוגי

כתבתי בפורום בנושא דומה , ובהמשך לאותו נושא יש לי התלבטות לגבי יחס אישי בין פציינט למטפל : האם יש מקום בטיפול לגבי מחוות תודה כמו - חיבוק ? אני מתלבטת בנושא ואני מודעת לחוק האתי של היחס של המטפל כלפי המטופל לגבי ניצול וכו' , מאחר וזה גם נושא שקראתי לגביו לא מעט . השאלה שלי האם זה לגיטימי וקיימת דרך לבטא בטיפולים יחס אישי של הכרת תודה בין מטפל למטופל מעבר למילים ולתשלום ? השאלה היא האם זאת נורמה טיפולית - לא לבטא יחס אישי עם פציינט או שזה נתון לשיקול הדעת של המטפל ? ..

יש מקום אבל ברור שלא כל מטפל יסכים לכך. צריך להיות רגיש גם לשיטת עבודה של הפסיכולוג.

תמצאי לך מטפל שיעשה את זה. זה לא נראה לי כמו חציית גבולות בלתי נתפסת. אם זה חשוב לך, אז כן, זה בסדר. זה נותן כוחות. חוץ מזה, מטפל שלא יודע לתת חיבוק או מרוחק כל כך עד שלא מוכן לכך- אני הייתי מחזיקה איתו דקה וחצי כי זה אומר גם משהו על שיטת העבודה שלו. יש כאלה שזה מתאים להם ויש כאלה שלא. תבחרי מה לך טוב ולכי על זה:)

אני שמחה ששאלת כי גם אני תהיתי בנושא. (אשמח אם תתני הפניות לכל מה שקראת בנושא). לדעתי זה מתחלק לכמה חלקים. קודם כל, למין המטפל. אולי זה יותר לגיטימי שפסיכולוגית תקבל חיבוק מפטינטית, ופחות מקובל שפסיכולוג יקבל חיבוק מפציינטית. זאת אולי בכדי להימנע מכל הקשור באמת לכללים האתים. המצב של המטופל בסיפור הוא כל כך רגיש גם כך, וכל נסיון לשנות את המערכת נראה לי שלא לטובתינו. והדבר השני הוא בעצם איך שאת רואה את החיבוק. אם את בוכה וממש נופלת על הריצפה, הייתי מצפה שהפסיכולוג יפעיל את שיקול דעתו וישקול מגע למרות הכללים, שאני לא בטוחה לגביהם. אבל אם זה מצב של הכרת תודה, אז זה לא מאוד מובן לי. את החיבוק אנחנו נותנים בשביל עצמינו ולא ממש בשביל הפסיכולוג כי הוא לא "צריך" את זה מאיתנו. ואז אולי גם נוצרות ציפיות לעתיד מצד הפציינט ונראה לי שכל העניין מכניס ליחסים מישור שכדאי ואפשר ואפילו רצוי להסתדר בלעדיו. חשוב לשמור על היחסים כמו שהם נועדו להיות ולא לאבד את הצורה הזאת, שאנחנו הפציינטים זקוקים לה של פסיכולוג ופציינט. בסופו של דבר אנחנו נותנים לו מה שהוא צריך והוא נותן לנו מה שאנחנו צריכים ולכן מערכות היחסים האלו, כשהן טובות הן כל כך מוצלחות. פציינטית צעירה כמוך.

לאודרי שלום :) שאלת לגבי חומר שעוסק בתחום אז לגבי ספרים יש את הספרים המתורגמים של ד"ר ארויין יאלום שמדבר על כל המרחב הטיפולי מהצד של המטפל כמו : כניטשה בכה , מתנת התראפיה , תליין האהבה . ויצאו גם ספרים בתחום בישראל במיוחד : סערת נפש של ד"ר יורם יובל .אלה ספרים שאני ממליצה עליהם בחום למי שסקרן לגבי הנושא. באינטרנט יש אתר שנקרא פסיכולוגיה עברית שמדיי פעם מופעים שם מאמרים שנושא . לגבי האתיקה של המרחב הטיפולי עד לא מזמן הופיע באתר של משרד הבריאות תחת המחלקה של בריאות הנפש .תקציר של החוק לגבי האתיקה הטיפולית וכו'. ומדיי פעם אני פשוט משוטטת באינטרנט מוצאת חומרת בנושא שמתקשר ..כך שאני לא ממש זוכרת מאיפה .. בכל אופן בהצלחה :)

לכל המתייחסים לנושא שלום יש הרבה דרכים להביע מחוות ורגשות מעבר לדברים קונקרטיים וחשוב למצוא את הדברים הללו. התשלום הוא ללא ספק דבר קונקרטי שהוא חלק מהטיפול. להערכתי גם חיבוק ומגע פיזי הוא סוג של מחווה קונקרטית שאיננה נחוצה כדי להביע עד כמה הקשר חזק או חשוב. הטיפול הפסיכולוגי נעשה כולו באמצעות דיבור ושיחה ודי הגיוני שהמסרים שעוברים בו יעברו בדרך זו ולא באמצעות מגע. אינני דבק בעקרונות רק לשם העיקרון. אני מעריך שבמצבים מסוימים ויוצאי דופן מטפל ומטופל יתחבקו. העניין הוא שמגע גופני נושא משמעויות רבות ובמצב המורכב של הקשר הטיפולי המגע עלול לסבך את הטיפול ולהזיק למטרותיו. בברכה ד"ר אורן קפלן