שאלה לרוית

שלום לך. בקיצור נמרץ - יש לי בת בת חמש וחצי, ואחת הבנות שעושות לה בייבי סיטר ושהיא אוהבת, נהרגה אתמול בתאונה. איך מספרים כזה סיפור לילדה בגיל כזה?

שלום תמיר. את אותה הדילמה שיש לכם יש גם לי: איך מספרים לילדינו עליהם אנו כל כך רוצים להגן ולשמור, שבעולם קורים גם דברים איומים ונוראיים. שילדות יכולות לההרג כך סתם ללא כל סיבה. אינני מכירה את פרטי המקרה האיום ונורא הזה. הדרך לספר את זה היא בפשטות ובכנות. לא לטייח מצד אחד אבל לא להפריז בתאורים מן הצד השני. אפשר לדבר על התחושות שלכם- העצב, על הגעגועים שיהיו, להציע אולי לצייר ציור להורי הנערה או לעצמה- ומהרגע בו סיפרתם לה- לזרום איתה- לענות על שאלותיה, לספק את סקרנותה. תפיסת המוות בגילאים האלה (וגם בכל גיל בעצם) היא תהליכית וקשה להבנה. אצל ילדים המוות עשוי להתפס כזמני. הידיעה שהמוות הינו בלתי הפיך קשה להבנה. אל תתפלאו אם עוד קצת זמן היא תחזור ותשאל עליה- כאילו רק יצאה לשנייה מהבית. תצטרכו לחזור ולהסביר בעדינות וסבלנות שוב ושוב- להרגיע את חרדותיה ואת חרדותיכם. אני מקווה שעזרתי. אהיה פה לכל שאלה שתתעורר. תהיו חזקים. רוית.

נכון מאד - זאת הדרך היחידה לנהוג

תודה ותודה גם לד"ר פלד. אכן, מאחר ולא יכולתם לענות מייד והזמן דחק - כך עשינו, ובינתיים אנחנו עוברים את זה בשלום. את פרטי המקרה אפשר היה לקרוא ביום ו' בעיתון - נערה הידרדרה ממצוק בטיול ליד שדה בוקר - אנחנו תושבי המקום (מדרשת שדה בוקר) והקהילה קטנה ולכן דחק הזמן. לא ניתן היה לדחות את העניין כי לא רצינו שהילדה תשמע על כך שלא מאיתנו. שוב תודה.