איסטניסטית בריבוע

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

29/01/2004 | 11:35 | מאת: עדי

אני בת 17, בנאדם איסטניסט מאד. לפני 4 שנים לקחה אותי אמא שלי לפסיכולוגית שאבחנה אותי כמי שלעולם לא יוכל להשתחרר מה'ג'וקים' שגורמים לאסטניסטיות הזאת (ומי שקצת איסטניסט בטח מבין אל איזה ג'וקים אני מדברת). היא הסבירה לי שזה נובע ממבנה מסוים במוח ואף הראתה לי צלומים של אותו מוח מדובר. הייתי אז קטנה ולא בדיוק התאמצתי להבין את ההסבר הזה, אמא שלי לא היתה איתי כך שיצאתי משם בלי להבין שום דבר. אבל עם השנים הגעתי למסקנה שזה ממש בלתי נסבל להמשיך כך. אני לא מסוגלת לנגוע בבנ"א, יש לי מערכת כלים משלי, אני אוכלת את כל הארוחות בחדר השינה שלי. אם משהו, בטעות נעל את נעלי הבית שלי- אני פשוט לא לובשת אותם. בקיצור אני מרגישה ממש פסיכית. אני מבינה שזה לא נורמלי אך אינני רואה שום סיכוי לצאת מזה אי פעם. ואלו הן שאלותי: האם אכן צדקה הפסיכולוגית לגבי ההסבר הנ"ל? האם א"א להשתחרר מזה? ממה זה בכלל נובע? אשמח לדעת אם את הצרה הזו חולקים עוד אנשים...

29/01/2004 | 23:30 | מאת: ד"ר אורן קפלן

עדי שלום ממה שאת מתארת את סובלת מבעיה של מחשבות טורדניות והתנהגות כפייתית, OCD. זו תופעה שהיא חלק מהפרעות חרדה. יש בהחלט אפשרות לטפל בבעיה, רצוי ע"י טיפול פסיכולוגי בשיחות בשילוב עם טיפול תרופתי נוגד חרדה. מאחר ואת סובלת מכך כבר מספר שנים יהיה צורך בטיפול קבוע ומסודר לפחות לכמה חודשים ואולי יותר. מאחר ואיכות חייך נפגעת בצורה חמורה, ולא פחות מכך גם הדימוי העצמי שלך, כדאי לפנות לטיפול בהקדם. רצ"ב קישור למאמר על חרדה בברכה ד"ר אורן קפלן http://www.psychologia.co.il/anxiety30.htm

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית