בעית שינה

דר אורן שלום רב בני בן השנתיים מסרב ללכת לישון לבד מזה כחצי שנה. אני שוכבת לידו ובמשך כשעתיים הוא מתחיל לטרטר אותי תביא לי תקחי לי עד שהוא נרדם. יש לציין כי נולדה לו אחות לפני שבוע ומאז המצב רק מתדרדר. כמן כן ניסיתי כבר את כל השיטות : שנת צהריים מצומצמת, עייפות מוגברת, וכן כל השיטות הפסיכולוגיות למיניהן. אשמח אם תמצא עבורי פתרון הולם בכבוד רב אם מותשת

לי שלום אני לא יודע אם שבוע לאחר הולדת אחות זה בדיוק הזמן להציב גבולות ולעשות שינויים משמעותיים אבל במוקדם או במאוחר יהיה כנראה צורך להציב אותם. התשובה די פשוטה אבל קשה לביצוע. תצטרכי להסביר לילד שמהיום הולכים לישון. אמא מספרת סיפור ויוצאת מהחדר. יהיה בכי ויהיה קשה, יום, יומיים שלושה. בסוף המציאות תשכנע שיש מצב חדש וצריך להתרגל אליו. הפתרונות הפסיכולוגיים דרושים בד"כ להורים שהלב נצבט לראות את הילד סובל. עם זאת, כאשר את שוכבת לידו שעתיים את רק מגבירה את החרדה שלו כי הוא יודע שבסוף תעזבי ולפני השינה הוא חרד האם תישארי שעתיים שלימות או תנסי להיעלם קודם לכן. כאשר יודעים שזהו, הולכים לישון ואין משחקים, זה לא פשוט אבל לפעמים מעורר פחות חרדה. לא פעם הצבת גבולות נוקשה ומאוד לא נעימה במשך שבוע מקלה על המצב הנפשי של כל בני המשפחה לטווח הארוך ואת זה צריך לזכור כששומעים את הבכי למרחוק. אני מציע להיות רגישים בתקופה הנוכחית שבוודאי איננה פשוטה עבור הילד, נסי לקבל עזרה בעת ההשכבה לישון, לא יקרה כלום אם השיטה הנוכחית תמשיך עוד שבוע או שבועיים ואז לעשות את השינוי. האם בעלך יכול לבצע את טקס ההליכה לישון עם הילד? חשוב מאוד לשמור על הכוחות שלך בתקופה הנוכחית וגם זה צריך להיות שיקול משמעותי. זה לא מקרה שאת השאלה את מציבה כעת שבוע אחרי הלידה ולא למשל לפני שבועיים. בברכה ד"ר אורן קפלן