פחד ממכשפות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

19/01/2004 | 12:22 | מאת: שירה

לאחרונה בני בן-4 לא רוצה ללכת לישון הוא טוען שבאה עליו מכשפה וכשהוא כבר נרדם הוא מגיע למיטתנו כל לילה ומסתתר מתחת לשמיכה אנחנו מעודדים אותו אבל זה לא עוזר . הוא כל הזמן שואל /ואומר "איפה יש מכשפות" "מכשפות יש רק באגדות" הסיפור נמשך כבר למעלה משבוע האם אנחנו צריכים לקחת אותו לשיחות ? או שזו ההתבגרות אגב הוא ילד מאוד שמח ,מאושר ,ילד מלא חיים. בתודה שירה

19/01/2004 | 13:01 | מאת: adi

שירה, כמו שאמרתי בשאלה הקודמת, לדעתי זה מין גיל כזה. אבל בכל אופן, אפשר לשאול גם הורים אחרים. עדי

19/01/2004 | 21:14 | מאת: ש.

שלום רב, התופעה מוכרת לכל מי שגידל ומגדל ילדים ואינה יוצאת דופן. כל הילדים מפתחים בשלב זה או אחר, פחדים בלילה ובחושך. בשלב מסוים זה עובר. הפתרונות המקובלים זה להרגיע אותו בדיבור וע"י הקראת סיפור. אפשר גם לשים לו בחדר קלטת עם סיפור מרגיע. יש גם ספרי ילדים על הנושא שמנסים להציג את המכשפות והמפלצות בצורה ידידותית ולא מפחידה. תבררי בחנויות לספרי ילדים. יש פתרון למצב אבל צריך סבלנות. הבת שלי למשל טענה בילדותה שיש מפלצות מתחת למיטה שלה ופחדה מגנבים. שאלה מה יקרה אם יבואו גנבים. אמרתי שאני יותר חזק מהם ואני ארביץ להם ואקרא למשטרה.

19/01/2004 | 21:49 | מאת: אנה

פחדי לילה ופחדים בכלל אופיניים מאד בגילאים הללו ודורשים אורך רוח והמון יצירתיות. חשוב לא ליצור תקדימים שאח"כ יהיה לכם קשה להיפטר מהם כמו לתת לילד לישון במיטתכם.. ישנה סדרת ספרונים מקסימה וקלילה בנושא מכשפות שכתבה רונית חכם ואיירה אורה אייל של הוצאת איילות-יובל (ניתן להשיג בכל חנות ספרים), הספרים מתארים חמש מכשפות נחמדות, טובות לב ומצחיקות ויוצרת נקודת מבט חדשה ולא מאיימת עם הנושא בצורה קיצבית וחזרתית המתאימה בדיוק לגיל הזה. נסי ותהני..

19/01/2004 | 22:59 | מאת: ד"ר אורן קפלן

שירה שלום כפי שכתבו גם האחרים הפחדים אינם דבר נדיר בגיל הזה ורצוי לשוחח על הפחד, לספר סיפורים על מכשפות וכיצד מתגברים עליהן או שהן הופכות לחיוביות, יש באמת הרבה ספרים וקלטות בנושא. בגיל כזה אינני ממליץ בכל מקרה לפנות לשיחות, במידת הצורך אני מעדיף להמליץ שההורים יקבלו הדרכה מפסיכולוג ילדים כדי לטפל בעצמם בילד או לכל היותר במפגש משותף. אם תראו שתוך שבוע שבועיים נוספים זה אינו חולף תוכלו לפנות לקבלת ייעוץ שכזה. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית