שיחותיי אצל הפסיכולוג
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ד"ר קפלן שלום רב! שאלתי היא כזו אני נמצאת כשלושה חודשים בטיפול אצל פסיכולוג בשל חרדות ומתחים מזיקים בנוסף גם בציפרלקס חודשיים אך הפסקתי זאת על דעת עצמי מפני שסבלתי מתופעות לוואי. הפסיכולוג שלי כבן 50 פלוס והמפגשים נערכים בביתו , אני מעט חושדת ומרגישה שהוא ממש מעריץ אותי בצורה שונה משאר המטופלים כלומר רוב הפגישות שלנו מתארכות כשעה וחצי , הוא אף פעם לא מסתכל על השעון ותמיד דואג לי כמו אבא וכשאני שואלת אם אני צריכה לשלם יותר אז הוא אומר שבדרך כלל משלמים יותר אבל אני לא צריכה לשלם יותר, אני מאוד מעריכה זאת אבל מרגישה שזה לא אתי ביכלל, כמו כן הוא מספר לי על עצמו ילדיו ואישתו מה שנראה לי - שוב מוזר הוא טוען שגם הוא עשה טעויות בחיים והוא רומז במה, באופן אישי ממש קשה לי לדבר איתו על המיניות שלי ועל שקשה לי בעינייני אינטימיות, האם זה בסדר שאיני יכולה לדבר איתו על כך? אני שוקלת מעבר לפסיכולוגית האם כדאי לי? מה דעתך? אשמח לישמוע דעתך זה מאוד חשוב לי
רעות שלום מצד אחד מה שאת מתארת יכול גם להיות קשר מאוד טוב ודואג שיוכל לעזור לך. את מרגישה שיש בטיפול שלך קרבת יתר בין הפסיכולוג לבינך וזה מפריע לך. כאן באמת עולה השאלה האם בטיפול יש משהו מוזר שפוגע ביעילות שלו, או שאולי קשה לך עם הקרבה והחיבה שאת מקבלת ושזה קשור דווקא לבעיות שעימן את מתמודדת. אני מציע בשלב ראשון להעלות את הנושא בטיפול בצורה ישירה, עם כל הקושי שבכך. אני חושב שעזיבת הטיפול לפני עיבוד ברור של מה שקורה בינכם עלול להזיק ולהחטיא את מטרתך. אדגיש שבמידה ואת מרגישה סוג של הטרדה מינית או רגשית ממנו, את יכולה לעזוב בלי לחשוב פעמיים, אבל אני לא בטוח שזה העניין שעל הפרק. לאחר פתיחת הדברים תוכלי להחליט בצורה יותר שקולה האם נכון מבחינתך לעזוב או להישאר. בברכה ד"ר אורן קפלן