מטופלת ופסיכולוג

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

17/01/2004 | 07:41 | מאת: טליה

הי אני בת 28 מטופלת אצל פסיכולוג בשנות השלושים לחייו. אני מטופלת אצלו כבר חצי שנה לערך והתרקם קשר חשוב מאוד עבורי, אני עדיין לא תלוייה בו טוטאלית, אך חושבת עליו המון, על דותיו על איך הוא יגיב כשאומר כך או אחרת. אני גם נמשכת אליו מינית וחושבת שהוא היה יכול להיות הגבר האידיאלי מבחינתי. ולא רק בגלל שהוא פסיכולוג. ההופעה החיצונית שלו זו הופעה שכל חבריי לשעבר דומים לה, בנוסף ההומור שלו והרקע שלו מאוד מזכירים את שלי, ויש קשר אישי מעבר לקשר המקצועי. הבעיה היא שאני נמצאת אצלו בגלל בעיה היצירת קשרי זוגיים, כלומר היכולת שלי להיקשר למישהו ולפתח מערכת יחסים קרובה אמיתית וחזקה היא לא קיימת . ואנחנו מנסים ליצור מערכת דומה בחדר הטי]ולים. אבל בכל פעם שאני נקשרת אליו מדיי וחושבת עליו אני ממהרת להיזכר שהתחושה הזו של אהבה אליו היא חד צדדית, שהו אנשוי, והוא אדם מקסים אז הוא נותן תחושה כזו בטח לכל אחד ואחת מהמטופלים שלו. ואז אני מתמרמרת על עצמי על כך שתמיד הוא יהווה בשבילי מושא אהבה ואני- לא. הוא ניסה לאחרונה לדבר על מה שאני מרגישה אליו אך התחמקתי שוב ושוב, וסירבתי להודות שאני נמשכת אליו וחושבת עליו. שאלותיי הן: איך יוצאים מהמצב של הידלקות על פסיכולוג? ונא לא לומר לי שזו תופעה ידועה ושאני לא באמת מאוהבת בו אלא בדמות שאני משליכה עליו. כי אני ב א מ ת מאוהבת בו, ומכירה את חייו את הרקע שלו, דיברנו על כך רבות, ואני מודעת ויודעת מי עומד מולי. שאלה שנייה, למה הוא מנסה לדובב אותי לדבר על זה? למה זה מועיל מלבד מביך אותי? שאלה שלישית, האם כדאי לעבור למטפלת? תודה טליה

17/01/2004 | 10:56 | מאת: ש.

קצת מפליא לשמוע שהמטפל משתף אותך במידע על חייו ועל הרקע האישי שלו ( כך הבנתי מדברייך ) כי בעצם זה לא צריך להיות כך. מכיוון שהמטפל מודע לאפשרות של התאהבות כזו, חובתו המקצועית היא, לא לאפשר לזה לקרות או להתפתח. יתכן וההתאהבות שלך בו היא תחליף למה שאת לא מצליחה להשיג בחיים. קחי בחשבון שמעבר לשעת הטיפול הוא בודאי אדם אחר ממה שמצטייר בדמיונך .

17/01/2004 | 11:42 | מאת: ענת

שלום טליה, אני מאוד מבינה ללבך. טבעי מאוד שמטופלת תתאהב במטפל שלב בפרט שהוא קרוב לגילה ויש לו נתונים שהיא אוהבת. זו בדיוק הסיבה שכדאי להיות בטיפול אצל אישה ולא גבר. אני חושבת שאישה צריכה להיות בטיפול אצל אישה וגבר אצל מטפל גבר, וזאת כדי למנוע את מה שקרה לך. אני מטופלת אצל פסיכולוגית אישב בגלל נושא אחר לגמרי וגם אני חושבת עליה הרבה ואוהבת אותה אבל כמובן ללא משיכה מינית. היא כמטפלת מספרת לי על חייה ומשפחתה ונראה לי שבדרך הפתיחות שלה היא מצליחה לגרום לי להיפתח ולספר לה על רגשותי ומשפחתי. אם המטפל שלך נשוי ונראה שמתיחס יפה לכל המטופלות שלו, כך שאת מבינה שאת לא "היחידה", אולי כדאי שתחשבי על החלפת מטפל למטפלת או שתעבדי על עצמך ותורידי אותו מהמחשבות שלך, שזה ממש קשה. בהצלחה, ענת

17/01/2004 | 23:34 | מאת: ד"ר אורן קפלן

טליה שלום הקשר עם הפסיכולוג איננו קשר מקצועי בלבד. לא תמיד צריכה להיות התאהבות דווקא, אבל בטיפול עולים רגשות רבים וטבעי שיווצרו כל מיני סוגים של רגשות גם כלפי המטפל בסיטואציה האישית והרגשית בחדר הטיפולים. את מתארת מצב שבאמת כמעט מזמין התאהבות. את הגעת כדי לעסוק בקשרים זוגיים, את מול גבר נאה ואינטילגנטי שהיה יכול להיות בן זוג פוטנציאלי גם לפי גילו ולפי כל סממן אחר. לא הייתי טוען שזו רק השלכה ואני בהחלט מקבל את זה שאת אומרת שאת באמת מאוהבת בו. אבך עכשיו ברצוני לומר שכנראה זה לא מקרי שהתאהבת בו. יכולת באותה מידה הרי להגיע לטיפול לפני חצי שנה ולהרגיש שהוא לא מתאים לך ולעזוב. אני מעריך שהקשר הטיפולי נעשה משמעותי עבורך כי הרגשת שיושב מולך אדם שבאמת יכול גם לעזור לך, וכנראה שזה אכן גם נכון. לכן אני לא חושב שעזיבת הטיפול בשלב הנוכחי צריכה לעלות בכלל על הפרק. הסיבה שהנושא עולה בטיפול היא שחשוב מאוד להניח את הקלפים על השולחן, עם כל הקושי שבכך. את מודעת לכך שהתאהבות רומנטית לצורך קשר זוגי איננה רלוונטית במקרה הנוכחי, ואם את רוצה שההתאהבות שלך במטפל תביא לבניית הטיפול והצלחתו וכקרש קפיצה מצויין לנושאים המרכזיים שהביאו אותך לטיפול, תצטרכי כנראה לחשוף את עצמך רגשית. קשה לי להסביר לך כעת כיצד זה יעבוד, אבל בסופו של דבר זה עשוי להיות התהליך הנכון ביותר עבורך בדרך לפתרון והתמודדות הן עם הקונפליקטים שבגלל הגעת לטיפול והן לשאלות על הקשר מול המטפל. מאחר והוא מצידו כבר מושך לכיוון ומנסה להעלות את זה במפגשים כל שנותר הוא לשתף פעולה ולספר גם על הדברים שכתבת לי בהודעה הזו. בברכה ד"ר אורן קפלן

19/01/2004 | 02:37 | מאת: טליה

הי תודה על התשובה המספקת. אבל שאלה נוספת, אני לאחרונה יוצאת ממנו מדוכדכת כי אני מבינה כמה הוא מקסים וקשוב ורגיש, דבר שמעולם לא חוויתי קודם וייתכן ולא אחווה. מה הסיכוי שאתאהב וייתאהב בי גבר רגיש כל כך כמו פסיכולוג קשוב אינטיליגנטי ומושך כל כך בו זמנית? הרי זה כל כך מופרך! אני יוצאת ממש מדוכדכת מהפגישות איתו. האם זה עדיין נכון להישאר שם? טליה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית