איך להתמודד עם חרדת הריון ולידה?

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

11/01/2004 | 21:49 | מאת: פרח

אני נשואה מזה שנה וחצי. היחסים ביני לבין בעלי מצוינים. שנינו רוצים מאד בילד ואני מרגישה גם מוכנה לכך. הבעיה היא שאני חרדה מההריון והלידה. חוששת מסיבוכים, כאבים וכד'. מה שמקשה עלי יותר מכל היא העובדה שאמי נפטרה לפני מספר שנים ואני מרגישה שלא אוכל לעבור תהליך של הריון ולידה בלעדיה. ממש קשה לי לחשוב שלא תהיה לי העצה שלה, התמיכה, הליווי במהלך ההריון, בזמן הלידה ואחריה, כשיש תינוק חדש בבית (זה מפחיד לא פחות). אני לא יודעת איך להתמודד עם החרדות ועם העצב והצורך באמא שלי שמתעורר עכשיו יותר מתמיד. קשה לי גם לשמוע מחברות בנות גילי על התמיכה של האם בהן בתקופה כזו. אני מוצאת את עצמי מקנאה וחרדה עוד יותר כשהנושא עולה. חשוב לי לציין שאין אשה אחרת שתתמוך בי בתהליך. לא מישהי בדמות אם בכל אופן.

לקריאה נוספת והעמקה
11/01/2004 | 22:26 | מאת: ד"ר אורן קפלן

פרח שלום החששות שלך נשמעים לי מאוד טבעיים. אפשר לחלק אותם לשניים למרות שיש לי הרגשה שאלו אינם חלקים מנותקים. האחד הוא החשש מתהליך ההריון והשני על העצב שאמך איננה ולא תלווה אותך בתהליך הפיכתך לאם. בחשש הראשון ניתן לטפל, ראשית ע"י מידע אמין על תהליך ההריון והלידה. אם את מרגישה שאת בחרדה שתמנע ממך מלהיכנס להריון או תהפוך אותו לסיוט, אפשר לפנות לטיפול פסיכולוגי ולטפל בנושא בצורה ממוקדת כמו בכל פוביה אחרת. אני מעריך שזה החלק היותר קל במה שאת מציגה. החלק השני מורכב הרבה יותר. תהליך האבל על אמך לא הסתיים והוא בוודאי מואץ בתקופה שבו את מצד אחד זקוקה יותר לתמיכה ומצד שני עוברת בעצמך תהליכים של הורות. נטייתי להמליץ לך לפנות לטיפול פסיכולוגי דווקא בגלל ההיבט הזה. תמיכה טכנית אפשר לקבל ממטפלת טובה, אבל את תמיכתה של אמא אי אפשר להחליף באף עזרה אחרת. זה דבר שאולי צריך עדיין עיבוד נפשי גם אם עברו מספר שנים מאז פטירתה. בברכה ד"ר אורן קפלן

11/01/2004 | 23:28 | מאת: פרח

תודה רבה על תשובתך המהירה והמועילה. רק שאלה נוספת לי אליך: אני מסכימה איתך כי תמיכה טכנית טובה אפשר לקבל ממטפלת טובה אבל את תמיכתה של אמא אי אפשר להחליף. לכן שאלתי היא במה יכול לעזור לי טיפול של פסיכולוגית. הרי הוא לא יתן לי לעולם את אותה תמיכה לה אני משתוקקת.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית