שאלת הורות

שלום, אני בת 27 ילדתי לפני כשלושה חודשים את בני הבכור לאחר הריון קשה ולידה קשה שנגמרה בקיסרי. מהיותי בת 12 טיפלתי בילדים מאוד קטנים בני חודש ומעלה (קרובי משפחה, חברים, שכנים וכו') טיפול אשר כלל שמירה, האכלה, החתלה ומשחק. תמיד נחשבתי לאחראית, בוגרת ואימהית מאוד. אך בטיפול של בני אני מתקשה לא מסתדרת, הוא תינוק בכיין מסיבות שונות כמו גאזים, עייפות, שיעמום, פינוק וכו' אך תמיד בוכה ונרגע על הידיים וגם נרדם עליהם כל היום. איני מצליחה לעשות כלום. אני מאוכזבת מעצמי ובמיוחד שהסביבה שלי המומה מזה שאיך אני לא מסתדרת לאור כל השנים בהן טיפלתי בתינוקות גם בכיינים. וזוכה לביקורת שלילית מצד הסובבים אותי. אני מרגישה עייפה ומותשת לא ישנה בכלל בקושי 4 שעות ביממה (לא רצוף). איך ניתן לפתור את העניין והאם מעון יכול לעזור? תודה

היי לטפל שבילדים של אנשים אחרים זה קל יותר מאשר לטפל בילדים שלך. זה כמו שיש מטפל טוב מאד אבל עם המשפחה שלו הוא מתקשה. למה? כי כשהוא מתמודד עם המשפחה שלו הוא מתמודד עם רגשות ועוצמות, הוא לא אובייקטיבי וכו'. כנ"ל לגבי ילד שלך מול טיפול בילד אחר- כאן את חסרה את שעות השינה, יש רגשות שעולים ואת מתה ללכת לנוח. כמו כן, תינוקות שונים הם בעלי אישיות שונה ולעיתים דרישות שונות.אל תיכעסי על עצמך וקחי את הזמן להכיר אותו, להתחבר אליו. אל תתביישי לבקש עזרה על מנת שתוכלי לנוח מדי פעם. תנסי לא לקחת ללב מה שלסביבה יש לומר- תמיד יהיה לה מה לומר. תחיי את חייך ותלמדי להתמודד עם מה שקורה בחייך עם מעט התחשבות בהערות ביקורתיות מסביבתך.

אירית שלום יתכן שבגלל נסיונך הרב עם ילדים הגעת לתפקיד ההורות עם ציפיות מאוד גבוהות ל"הצלחה" שאותה גם הגדרת בצורה מסויימת. אני חושב שכדאי לאפס את הציפיות ולהתחיל את הסיפור מחדש. להיות עם תינוק 24 שעות ביממה במיוחד לאחר הריון מתיש ולידה קשה יכול להיות קשה מאוד. כדאי לנסות ולהיעזר בסביבה והביקורת שאת מקבלת לא מועילה בדבר. יתכן אגב שאת חשה ביקורת שמייצגת את הביקורת שלך על עצמך ולא בהכרח שאחרים מבקרים אותך, כדאי לבדוק ולחשוב על זה. לדעתי הדבר הראשון שצריך לנסות ולעשות זה לתת לך תנאים לישון יותר ולהיות זמן איכות עם התינוק. אם אין לך עזרה בסביבה קחי מטפלת שתשמור עליו כמה שעות כדי שאת תוכלי לישון בשקט. כאשר תהיי יותר חזקה פיזית תראי שיכולותיך המצוינות לקשר יבואו לביטוי והדברים יתחילו להסתדר כפי שאת רוצה. בשלב ראשון קבלי את עצמך והחולשה שלך, במצב הזה כל אחד היה מרגיש רע ומותש. החודשים הראשונים שאחרי הלידה הם רגישים במיוחד ואת צריכה להשקיע בעצמך ולפנק את עצמך עד כמה שניתן, ולהרגיש טוב עם זה. הטיפול בתינוק לא יפגע מכך, רק ישתפר. בברכה ד"ר אורן קפלן

אירית זוהי תופעה מוכרת גם אני חוויתי אותה בילדי הראשון וכל הזמן הרגשתי שאני נכשלת בלי שיגידו לי זוהי תקופה מאוד קשה לאחר לידה ואת תראי שהזמן עושה את שלו את בסדר ואת משתדלת מה לעשות שיש תינוקות בכינים והאמת קשה לגדל ילדים מה שכן עזרה את כן צריכה שיהי לך זמן בשביל עצמך, גם לנוח וגם לצאת קצת מעון בגיל כזה לדעתי עוד מוקדם מידי (חוץ מזה איפה הבעל בכל הסיפור) ולכל אלה המעירים פשוט תבהירי להם שאת לא מעונינת לשמוע זה ממש לא לענין ההערות האלו בי