ילדה שרוצה רק את אמא

שלום רב אני אמא לילדה מקסימה בת שנתיים וחודשיים. ביני לבין בתי יש קשר מדהים (תמיד היה). אנחנו משפחה חמה ואוהבת בעלי הוא אבא נהדר סבלני ואוהב ובתי מאוד אוהבת אותו. בתי תמיד העדיפה שאני אטפל בה אך קיבלה ברצון את בעלי. לאחרונה במקביל להכרזות עצמאות אחרות שלה היא מתעקשת שרק אני אטפל בה (שאמא תתן לה לשתות, שרק אמא תבוא בלילה,שרק אמא תלביש וכו' ולאבא היא צועקת: לא אתה! אני רוצה שאמא...). להלן מספר עובדות: 1. מאז נולדה ביתי כתוצאה מנסיבות (אבטלה שלי עד לגיל כשנה וחצי שלה) -אני הייתי יותר זמינה (באופן בולט) עד לפני כ-10 חודשים מאז מצאתי עבודה. 2. מאז התחלתי לעבוד הפער בזמינות הצטמצם והיה מעין גיבוש בין בתי לבעלי. 3. בחודש האחרון כתוצאה מעומס בעבודה היא רואה את בעלי הרבה פחות מכפי שהיא רגילה (כשבוע מהתקופה הוא לא היה בארץ- דרך אגב היא קיבלה אותו מאוד יפה כשחזר) 4. שנינו עובדי הייטק וגם אני בתקופת עומס בעבודה אך עדיין אני זמינה לה יותר (כ-3 אחה"צ בשבוע, בשניים האחרים אנחנו נעזרים בהורים - במצב רגיל הוא היה מטפל בה) עם זאת הזמן שלנו ביחד מאוד איכותי - משחקים סיפורים והמון תשומת לב. 5. אנחנו משתדלים לא להכנע לסחטנות רגשית ולהסביר שאבא הוא כמו אמא ולהתעקש על כך שאבא יטפל בה (...אבא הוא כמו אמא אם את רוצה לשתות תקבלי מאבא, אחרת אין...) - אבל היא מאוד עיקשת בעמדתה והיא יודעת לדבר ולהתבטא ולהבהיר לנו את זה. 6.היא לא מתעוררת הרבה בלילות וכתוצאה מיכולתי להתעורר בקלות ברוב הלילות שהיא כן מתעוררת אני ניגשת אליה. הלילה בעלי ניגש אליה והיא ממש התנגדה מחתה וצעקה בכל פה שהיא לא מעוניינת בו אלא בי! 7. אני מאוד מוטרדת מכיוון שבעוד כשבוע וחצי אני נאלצת ליסוע מטעם עבודתי ל-6 ימים לחו"ל, אין לי כל דופי ביכולתו של בעלי לטפל בה, והוא ידאג להיות זמין הרבה יותר באותו שבוע. אך קשה לי מאוד באופן כללי עם הרעיון ובאופן ספציפי להשאיר אותה בעודה "בהתקפת אמא" (אף על פי שיש בי תקוות שנסיעתי תגבש בינהם) - עם זאת אני חייבת ליסוע אין לי כל ברירה! יש לי מספר שאלות: לגבי ההתנגדות לאבא: א) איך נוכל לגרום לה לקבל את טיפולו של אבא בשימחה? ב) האם התגובה שלנו נכונה? ג) מה גורם להתנגדות שלה אליו (האם זו האי זמינות)? לגבי נסיעתי: ג) היש דרך להכין את בתי לנסיעתי? האם עלי לספר לה על כך לפני כן? ואם כן כמה זמן לפני כן? (היא מבינה הכל!, כשבעלי היה בחו"ל ניהלנו טבלת יאוש בצורת זחל שבכל יום הדבקנו מדבקות בעיגול אחר). ד) בעודי בחו"ל האם עלי לדבר איתה בטלפון או שזה רק יקשה עליה? (אני זמינה 24 ש לשיחות שלהם אלי) ה) חשבתי להקליט את עצמי מסבירה לה שאמא בעבודה והיא תחזור עוד מעט - (לרגעי משבר) מה דעתך? ו) יש איזו תרופת פלא ליסורי מצפון... בהמון תודה (וסליחה על השאלה הארוכה) מיקי.

מיקי שלום תופעת "רק אמא" ובמיוחד בגיל הזה מאוד נפוצה. זה יכול להיות חלק מעניין התפתחותי אבל קשור בהחלט גם לדברים אישיים בתוך המשפחה ובקשר בין בני המשפחה. חרדת אמא יכולה להיות קשורה לפחד להיפרד ממך ולא בהכרח כהתרסה נגד האב. צריך לבחון את הדברים בצורה אישית ולכן אין לי תשובה כללית למקור הבעיה. בכל מקרה, לא צריך להיכנע באופן מוחלט לרצונותיה, למרות שזה לפעמים נוח יותר (שהבכי יסתיים כבר). מאחר ואת לא כותבת על בעיה של ממש בקשר בין האב לבת כדאי לתת בכל זאת לזמן לעשות את שלו לפחות לכמה שבועות ולעקוב אחרי העניין. נסיעתך בוודאי מכריחה אתכם להשאיר את שניהם לבד. בהחלט כדאי לספר לילדה לפני כן על הנסיעה. כדאי לחכות עוד כמה ימים, אני מתאר לעצמי שהיא בין כך מרגישה את זה באויר ועדיף שזה יהיה גלוי. משהו כמו 5 ימים מראש נראה לי מספיק. בחו"ל כדאי לדבר פעם פעמיים ביום איתה, לא להפוך את זה לטקס שממלא את כל היום. לא כדאי לומר שאת בעבודה כי אז תצפה שתחזרי מייד (גם כך תצפה). תסבירי שאת נוסעת במטוס גדול למקום רחוק ושתחזרי תוך כמה ימים. אפשר לסכם על המתנות שתביאי לה, ועדיף אולי לקנות אותן מראש ולהסתיר בבית. ייסורי המצפון הם כבר באמת העניין שאת מתמודדת איתו ולא היא, חרדת הפרידה כנראה הדדית ברמה כלשהי, מצד אחד זה הדבר הכי טבעי בעולם, מצד שני שווה להתבונן על זה מהצד ולראות איך לא מזינים את החרדה של הבת שגדולה גם כך בתקופה הנוכחית. את מתארת בית שליו והורים מסורים, אז מדוע ייסורי המצפון? בברכה ד"ר אורן קפלן

תודה