מכורה לאהבה

תודה על התשובה. אהבתי את ההתיחסות הכוללת למקרה,באמת ניסיתי להביט פנימה לקשר הזוגי ,18 שנים ביחד קצת קשה לקבל את הריגושים שנוצרים עם אנשים אחרים.בכל אופן זה נשמע קצת תרוץ והלא לא כל אחת מוצאת עצמה חושבת על מספר פוטנציאליים מדי יום ומצפה לפגוש מבט. בנוסף לזה כאשר נראה לי שההוא קצת נדלק אני נסוגה מעט, מעדיפה להשאיר ה'משחק' על אש קטנה... הבנתי מדבריך שאין רע בריגושים מעין אלה, כל עוד הם לא פוגעים בי או בסביבתי. אודה על ההתיחסות לנ'ל.

כנרת שלום אין כאן רק שאלה שיפוטית ומוסרית. השאלה כיצד נראים חייך כיום באופן כוללני והאם יש משהו חסר או מטריד ממנו את מנסה לברוח. ההתבוננות על הריגושים והמבטים עלולה להיות סוג של בריחה, זה מושך את תשומת הלב בצורה ניכרת לאזורים הללו ועוזר להימנע מבדיקה רצינית מה המקור של החסך בריגוש. לתקופה מסוימת זה בסדר, במיוחד עם עוצמת החסך אינה גבוהה. עם זאת, לטווח הארוך יהיה לך קשה לנהל את חייך בצורה כזו, או לפחות לדבר יש מחיר שאני לא בטוח שתרצי לשאת. כאמור, התמכרות איננה דבר פשוט וזה הביטוי עימו החלטת להשתמש. השאלה האם את רוצה או מסוגלת לעשות עם זה משהו כיום? אחת האלטנטיבות הלא הרסניות היא לפנות לטיפול פסיכולוגי. בברכה ד"ר אורן קפלן