ביטוי עצמי

שלום, יש לי בעיה עם הביטוי העצמי שלי, אני מרגישה שיש בתוכי דברים שיכולים לעזור לאנשים אחרים, אך אינני מצליחה להוציא אותם החוצה, אני פשוט לא מצליחה להביע את עצמי ואת מה שיש לי בפנים. מבפנים ומבחוץ אני מאוד שונה, וזה מפריע לי מאוד, אני לא רוצה שיהיו בי שני חלקים שונים, אני רוצה שהבפנים והבחוץ יהיו מאוד דומים, או לפחות שלא יסתרו אחד את השני. אתם בטח לא מבינים מה הבעיה שלי פה, אבל תאמינו לי שזה באמת קשה, ביחוד שאני מודעת לזה ורוצה לשנות אבל לא מצליחה, אני לא מצליחה לדבר ליד הרבה אנשים ולהגיד מה דעתי על דברים, לא מצליחה להיות חופשניה איתם. מקווה שתוכלו לעזור לי, גם אם יש לכם רק משהו קטן להגיד בנושא. תודה רבה!!

את אולי לא תאמיני, אך אני מרגישה כאילו אני רשמתי פנייה זו זו התחושה שלי כבר הרבה שנים כשאני הולכת לישון רצות לי בראש מחשבות כאילו אדם אחר חי בתוכי יש לי תכניות וכשמגיע הבוקר - האני המציאותי שלי יוצא פעם אמרו לי שזה אולי נובע מחוסר ביטחון או משהו כזה לא אמרתי כלום כי חשבתי שאולי אני לא נורמלית ואשמח לשמוע תגובות כמוך

חשבתי שאני היחידה שמרגישה ככה! זאת הקלה לדעת שאני לא היחידה, ואם גם את מרגישה ככה כנראה שיש עוד, ובטוח יש שהתגברו על זה, אז גם אנחנו יכולים.... תודה רבה לך!

אני מבינה אותך ואני מבטיחה לך שזה יכול לעבור עם מאמץ כמובן. תנסי לחשוב מה עומד מאחורי זה שאת לא מצליחה לבטא, אולי פחד ממה שיחשו עליך, פחד שמה שתגידי הוא לא מספיק חשוב או חכם. אם תצליחי להבין את זה אני בטוחה שתצליחי להשתחרר מזה בסופו של דבר. בסך הכל אם זה משהו שיש לך בלב את רק צריכה לתת לו לצאת החוצה ובטוח שזה נכון וחשוב וזה יעשה לך רק טוב. תנסי להתאמן בקטנות, שיש פחות אנשים, ותראי לאן תגיעי..

הי אור הרצון לעזור הוא כבר מקסים בעצמו. אולי תתחילי בכך שתאמרי לאדם שאת רוצה לעזור לו "אני רוצה לעזור אבל קשה לי לבטא את עצמי " לי זה כבר נשמע נהדר ועוזר ומשם יש לך להמשיך רק חלק מהדרך

אור שלום הקושי לביטוי כלפי חוץ קשור בדרך כלל לסוג של חרדה שנובע מחשש לביקורת, כיצד הדברים ישמעו או יתפרשו מבחוץ, רצון להופיע בצורה נאותה ללא "בושות". היכולת להשתחרר קשורה לחיזוק הביטחון העצמי והפחתת החרדה. לעיתים זה קורה במהלך הזמן עם התנסויות חיוביות שמחזקות את הביטחון העצמי ולעיתים פונים לטיפול פסיכולוגי על רקע זה. בברכה ד"ר אורן קפלן

הקושי לביטוי יכול לנבוע גם מתחושה שילד חווה בילדות או לאורך החיים שאין עם מי לדבר, או שמה שהוא אומר איננו משמעותי ולכן, הוא לא מכיר את שפת הרגש או את הדרך להסביר את עצמו. ניתן לעבוד על כך ולשפר.

אני ילדה, אני בת 14. אתה חושב שהסגירות והבישנות האילו יכולים להעלם לי במשך השנים? או רק אם אני יקבל תיפול ועזרה אני יוכל להשתחרר מזה? תודה רבה!